אורן: שלום, זה אורן מפמילי ביז, הגעתם לעוד פרק של פודקאסט "הארנק", הפודקאסט שעושה לנו סדר בעולם הפיננסי ועוזר לנו לקבל החלטות טובות יותר בקשר לכסף שלנו. בכל פרק נזמין איש או אשת מפתח שיסבירו לנו איך כסף עובד ומה כדאי לבדוק לפני שאנחנו פותחים את הארנק.
תום: אז על יוקר המחייה כולנו שמענו, ועל המחאה החברתית או מחאת האוהלים של 2011 כמובן. אבל לא כולנו מכירים את השינויים שקרו בעקבותיה. אחת מהיוזמות המרכזיות והמשמעותיות ביותר שקמו אחרי המחאה היא הקמת אגודת האשראי שנקראת לעיתים הבנק החברתי הראשון בישראל. אז הזמנו את עורך הדין תום דרומי חכים, מיסד, שותף ומנכ"ל אופק שישתף אותנו בתהליך ההקמה. מה זה בכלל בנק חברתי? איפה זה פוגש אותנו הצרכנים?
אז היום איתנו עורך דין תום דרומי-חכים, מנכ"ל ומייסד שותף של אופק אגודת אשראי. גר בקיבוץ פלח בגליל המערבי, נשוי פלוס 3. פעיל חברתי בארגונים שונים, איש טכנולוגיה שהתחיל את דרכו ביחידה 8200 ובהמשך לקח חלק בתפקידים טכנולוגיים מגוונים. שלום תום.
תום: שלום אורן.
אורן: מה שלומך? כיף שאתה איתנו פה.
תום: תודה, כיף להיות פה.
אורן: מעולה. אז כמו שאמרנו, בוא נתחיל מהבסיס. מה זה בנק חברתי?
תום: לשם התיקון, "אגודת אשראי" על פי החקיקה שהצלחנו להעביר. אגודת אשראי או אגודת פיקדון ואשראי זה מוסד פיננסי חדש בישראל, שהצלחנו לייצר חקיקה ייחודית עבורו, שבעצם מאפשרת לקהל או לציבור להתאגד במודל של אגודה שיתופית קופראטיב, ולהקים מוסד פיננסי שמספק שירותים בעצם בדומה לבנק. יכול לספק את כל השירותים כמו שבנק מורשה, עובר ושב, פיקדון, אשראי, כרטיסי אשראי, כל מה שאנחנו מכירים מהמערכת הבנקאית, גם אגודת פיקדון ואשראי יכולה לספק, מורשית לספק על פי הרגולציה, כשההבדל המרכזי שאם בנק מסחרי נמצא היום בבעלות.. בדרך כלל נסחר בבורסה, ונמצא בבעלות מגוונת של גופים שונים שיש להם אינטרס לרווחים, אופק גם נמצא בבעלות של בעלי מניות, הבדל הוא שבעלי המניות האלה הם בעלי מניות זהים ושווים, כל אחד מבעלי המניות האלה מחזיק מניית חברות אחת ואחת בלבד, והוא גם בעצם לקוח. זאת אומרת, על מנת להיות לקוח באופק, אתה נדרש לרכוש מניית חברות אחת, זו מניה משפחתית שמעניקה לך ולמשפחתך את האפשרות לקבל שירותים מהקואופרטיב, מאופק, ובעצם אופק היא משמשת כמו הבנק שלך, והיא יכולה לספק לך את כל השירותים.
אורן: אז בעצם קופארטיב זו קבוצה של עמיתים, אנשים, אולי נקביל את זה אפילו לקיבוץ? כלומר, אנשים שמתאגדים בצורה משותפת כדי…
תום: אפשר להקביל את זה לקיבוץ, אולי קיבוץ וירטואלי, אבל בעצם באופק יש היום 11,600 חברים, שהתאגדו ביחד, שמו הון משותף, והקימו את המוסד הפיננסי שלהם שיספק להם שירותים גם בנקאיים וגם אחרים. כשההבדל המרכזי הוא שזה לא שירות שנועד להסיר רווחים, אלא שירות שנועד לשפר את מצבם הכלכלי, הכללי, לספק להם שירותים טובים יותר, מוזלים יותר, משתלמים יותר, אבל זה לא שיש לי איזשהי קרן השקעות אמריקאית שרוצה לראות את הדיבידנד בסוף השנה. יש לי לקוחות, שאותם אני צריך לספק. להם אנחנו צריכים לספק את השירותים הכי טובים שאפשר כי הם גם הלקוחות וגם הבעלים. ואין פה ניגוד אינטרסים או ניגוד עניינים כמו שיש בין בעלי מניות לבין לקוחות בגופים פיננסים אחרים כי בעצם זה אותו גוף. אנחנו לא נקרעים בין הצורך לספק שירות טוב יותר לבין הצורך לספק דיבידנד גבוה יותר בסוף השנה.
אורן: מעניין מאוד. מחזיר אותך אחורה בזמן ליום שהתחלתם את כל התהליך או את כל המחשבה בכלל של אופק. שתף אותי ואת המאזינים מאיפה הרעיון הגיע, מה עבר בראשכם, למה עשיתם את זה?
תום: תקופה, הייתי סטודנט למשפטים. די צעיר, שנה ראשונה או שנייה. עבסדתי באיזה סטרטאפ ובמקביל גם הייתי רכז איגוד מטפלות המשפחתונים, 3,500 מטפלות משפחתונים שאיגדנו אותם. ביחד יצאנו למאבק לשינוי תנאי הסחר שלהם, להכרה בפנסיה וכל מיני תנאים כאלה. מאבק ארוך, של איזה, בתקופתי איזה 4 שנים, המשיך הלאה. מאוגדות בכוח לעובדים, וכחלק מזה נתקלנו בשאלה איך אפשר לעשות שינוי משמעותי במודל ההעסקה שלהם, ואחת ההצעות הייתה, בואו נעשה עם זה משהו יזמי ובואו נייצר מזה פתרון אחר. החשש היה שלא יהיה עם מי, שלא נצליח לפגוש גופים שיעניקו לנו את האשראי כדי להקים מערכת כזו, ואני זוכר שהסתובבתי עם חבר באיזו חתונת צהריים, ושאלנו אחד את השני מה הדבר הגדול הבא שאנחנו צריכים להקים. התשובה שלי הייתה: "אנחנו צריכים להקים בנק קופוארטיבי, היום אנחנו בערך 10 שנים אחרי החתונה, הצלחנו שנה שעברה לקבל רשיון לאופק, כאגודת אשראי. עשינו מהלך מאוד ארוך. אין כמעט רגולטור פיננסי שלא פגשנו בדרך. קצת אחרי… עשינו איזשהו תהליך של ללמוד א תהתחום, להבין מה קיים בעולם, מה קיים בארץ, נפגשנו עם אנשים. די מהר הגענו לפגישה עם בנק ישראל, עם אחד הגורמים שם שאמר לנו: לכו על זה, מעניין. התחלנו להסתובב, אחרי איזה שנה הקמנו את אופק ממש כמסגרת משפטית, הצטרפו כבר עוד אנשים מסביב להיות שותפים לקידום המיזם, ואז התחלנו בתהליך ארוך מול רשות ניירות ערך, הגשנו תשקיף, אחרי שנה וחצי קיבלנו פטור מתשקיף, התחלנו לצרף חברים. היום אנחנו כמו שאמרתי, ש לאופק 11,000 חברים ואפילו משקי בית אשר שותפים באופק. תוך כדי הגענו לשיחות עם המפקח על הבנקים. אני זוכר ממש ב-2013 או משהו כזה כשהגענו לפגישה הוא אמר לנו שקודם כל הוא לא יודע מה זה בנק קואופרטיבי, או בנקאות קואופרטיבית בכלל. צריך להגיד, בנקאות מאוד נפוצה ברחבי העולם המערבי. בארצות הברית בערך 120 מיליון אמריקאים מנהלים את הכסף שלהם במה שנקרא "קרדיטוניון". בעברית אנחנו מתרגמים את זה כאגודת אשראי. גם באירופה זה מאוד נפוץ, באירופה זה נקרא בנק כקופאורטיבי. הבנקים הגדולים באירופה הם בנקים קואופרטיבים. בגרמניה, בצרפת, בספרד, בבריטניה, באיטליה. בנקאות קואופרטיבית מאוד נפוצה במערב אירופה. אז הגענו למפקח על הבבנקים. הוא אמר לנו, לא שמעתי על בנקאות קואופרטיבית וגם אין לי טופס כדי להקים בנק חדש.
אורן: חייב טופס..
תום: אז הוא אמר לנו: לכו לעולם תביאו לי את הטופס שאיתו מקימים בנקים חדשים, ותמלאו אותו כאילו הייתם ממלאים אותו לאותו רגולטור בעולם. זה התחיל תהליך התדיינות של בערך שנתיים-שלוש עם בנק ישראל, שבסופו של דבר בנק ישראל, או המפקח על הבנקים, אמר לנו, דרש מאיתנו, הון עצמי של 75 מיליון שקל, דרישת הון מאוד מאוד גבוהה. צריך להגיד שכשהתחלנו את התהליך, דרישת ההון להקמת בנק חדש הייתה בלירות, אחר כך היא עברה למאה מיליון דולר, ואז היא הפכה לארבע מאות מיליון שקל. ואז הוא דרש מאיתנו 75 מיליון שח הון עצמי.
אורן: עשה לכם הנחה.
תום: עשה לנו הנחה, אבל זה בערך פי 4 מהסכום הכי גבוהה שהצגו לו באיזשהי השוואה בינלאומית למה הן דרישות ההון שנדרשות להקמת אגודת אשראי. הבנו שבכיוון הזה צריך לעשות קצת חושבים. עשינו שינוי כיוון אסטרטגי ואמרנו, אנחנו מתחילים לספק שירותים, מה שאפשר. עוד דונם ועוד עז, לאט-לאט עד שנגיע לכל השירותים שאנחנו רוצים. עשינו בחינה שלהרגולציה, עשינו בחינה של השוק, באותה תקופה התחילו שירותים של הלוואות עמיתים, P to P. בחנו את השוק, עשינו מכרז ארוך בין כל החברות שהיו אז בישראל, החלטנו לעשות שיתוף פעולה אסטרטגי עם טריה, גם היא הייתה חברה קטנה והרבה פחות מוכרת. בנוסף, באותה תקופה זה כבר היה 2016, גם המפקח על הבנקים התחלף, נכנסה חדווה בר, משה כחלון נכנס להיות שר האוצר, הואו הכיר אותנו עוד מהתקופה שהוא לא היה בכנסת. תוך פחות משנה הצלחנו לייצר חוק מאוד חדשני ביחד עם תמיכה מאוד משמעותית ממשרד האוצר ואגף התקציבים. בעצם חוקקנו חוק שמסדיר את המוסד של אגודות פיקדון ואשראי בישראל, מסדיר את המהלך הרגולטורי שהן נדרשות לעמוד בו, מסדיר את כל השירותים שאגודת פיקדון ואשראי מורשית לבצע, שזה בעצם העתקה אחד לאחד מחוק הבנקאות רישוי, שמבחינת איזה שירותים אגודת פיקדון ואשראי מורשית לספק. עם דרישות הון עצמי, גם כן משמעותיות, שלושה מיליון שקלים. זה דרישות ההון בחוק. וזו הייתה נקודה מאוד משמעותית בתהליך שלנו. בעצם היה לנו שני.. שלושה אתגרים, בוא נגיד את זה ככה. היינו צריכים להסידר את המבנה הרגולטורי, להתמודד עם היביטים טכנולוגיים, והיינו צריכים לגייס את ציבור החברים. זו התקדמות ראשונה בהיבט הרגולטורי. הצלחנו לייצר קודם כל מסגרת חוקית שמאפשר להקים אגודת פיקדון ואשראי בישראל. צריך להגיד אולי רגע בסוגריים: זה לא משהו חדש. בישראל, אגודות פיקדון ואגודות אשראי היו מאוד נפוצות, גם בנקים קופאורטיבים. בקום המדינה היו 167 בנקים ואגודות אשראי קופאורטיביות בישראל. לפעים זה היה בנק מקומי, בנק של תל אביב, בנק של ירושלים, בנק של פרדס חנה.
אורן: באופי דומה?
תום: באופי חסית קהילתי, מקומי. זה היה כסניף או כרשת של כמה סניפים. בסופו של דבר זה היהה בנק בבעלות לקוחותיו, שהיה צריך לספק שירותים למושבות הראשונות, לאיכריים הראשונים, לחלקאיים הראשונים. חלק מהבנקים הוקמו כבר ב-1904, כל מיני, ממש היסטוריה ציונית אמיתית. בשנות ה-70, פיקוח על הבנקים דרש מכל אגודות הפיקדון והאשראי להיסגר, דרש מהבנקים לקנות אותם. בעיקר לאומי והפועלים קנו את כל אגודות האשראי ובעצם נסגרו כל אותן אגודות אשראי.
אורן: מה היה הרציונל לדעתך מאחורי זה? פיקוח?
תום: אני אגיד שהוא חשש שיש יותר מידי גופים, חשש ליציבות. היום, המפקח על הבנקים הוא חבר אופק, והוא אמר שיכול להיות שזו לא הייתה מחשבה כל כך נכונה, או מהלך כל כך נכון, בדיעבד.
אורן: חכמת הבדיעבד.
תום: בסדר.. לא סת םהוא הצטרף לאופק.
אורן: עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
תום: פרופסור מאיר ח'.
אורן: בעצם, אם ננסה לפשט את זה. אגודת אשראי זה בעצם המקבילה לבנק שפשוט היא ללא מטרות רווח, היא בעצם למטרת טובת הלקוחות, העמיתים, מחזיקי המניות.
תום: נכון. זו לא איזה עמותה או פילנטרופיה שאנחנו מספקים שירותים למישהו אחר. אנחנו בעצמנו מתאגדים כדי לספק לעצמנו את השירות הזה. זאת אומרת..
אורן: לטובתנו האישית.
תום: לטובתנו. ככל שציבור החברים באופק הופך ונהיה משמעותי יותר, הוא מפוזר היום לדעתי על 1,000 ומשהו יישובים ברחבי הארץ. הוא מגוון מבחינה גילאית, מגוון מבחינת מגזרים, הוא מגוון משלל… הוא הופך ונהיה דומה יותר לפרופיל הישראלי. לכן, במידה מסוימת האינטרס של אופק של לספק שירותים טובים לקהל חברי אופק, במידה מסויימת חופף יותר ויותר את האינטרס של החברה הישראלית, של הציבור בישראל.
אורן: מעולה, יופי. אז הסברת לנו בעצם על האתגרים הרגולטורים, יש היגידו הקשים ביותר, להסביר לרגולטור מה צריך לקרות. דיברת על עוד שני אתגרים שציינת אותם. אחד האתגר הטכנולוגי בעצם, שאי מניח שזה בעצם השירותים שעוד שנייה תרחיב לנו גם ברמת התשתיות שלכם כארגון אבל גם לי בתור לקוח, עמית, חבר אופק, וגם בעצם לצרף את העמיתים. כי בסוף, אופק הייתה תקופה ואולי אפילו עדיין, אני בתור חבר אופק לא מקבל את מלוא השירותים שאופק אמורה, או תציע לי בעתיד. נכון?
תום: כן, אז אנחנו בעצם הצלחנו להעביר את החוק . החוק עבר בחוק ההסדרים בסוף שנת 2016. חצי שנה אחרי זה, החוק נכנס לתוקף. עוד באותו יום הגשנו בשמחה מסמכי בקשה להגשת רישיון בהתאם לחוק. לקח הרבה מאוד זמן עד שהרגוטלטור קיבל אותנו בתור גוף לפיקוח עליו. הרבה זמן עד שהוא הבין, למד אותנו. הרבה מאוד חילופים פרסונלים גם. והרבה מאוד חילופ רגולציות בתהליך הזה. אני אגיד שעוד נקודה משמעותית בדרך הייתה מכרז לשכת שירות. אנחנו לאורך כל הדרך היינו בשיחות עם האוצר, ובהתאם לרשימת האתגרים, אז רגולציה הצלחנו להעביר חקיקה, אחר כך אנחנו צריכים להצליח להתמודד עם המערכות הטכנולוגיות. אנחנו לאורך התקופה הזו בחנו פתרונות שונים לאיך להתמודד עם התהליכים הטכנולוגים. בין פיתוח עצמאי, בין לקחת מוצרים דומים ולעשות להם התאמות. בסופו של דבר, אגף תפקידים יצא במכרז מאוד משמעותי. סוג של כל קורא בגובה של 200 מיליון שקל, בעקבות החלטת ממשלה לייצר פתרון טכנולוגי לבנקים חדשים ולאגודות אשראי חדשות. במסגרת המכרז אנחנו חברנו לחברת TCS, ובעקבות זה שאנחנו וגם הבנק הדיגיטלי חברו לחברת TCS היא זכתה במכרז. המכרז אומר שהיא במימון ממשלתי מקימה סוג של לשכת שירות למחשוב בנקאי, ומספק לנו את כל השירותים המותאמים כבר לתהלכיכים הרגולטורים, לכל הממשקים, לכל המערכות, חיבור לא לכל האקו-סיסטם של מערכות התשלומים הישראליות, שוום, עשו, סוויפט, העברות בינלאומיות, חיבור לבנק ישראל, מסלקת זהב, כל מיני תהליכים כאלה שנדרשים על מנת לספק שירות של אגודת אשראי בישראל.
אורן: כלומר, כל מה של השירותים הטכנולוגים שבנק צריך, במקום שתפתחו את זה בעצמכם בעצם המדינה יצאה למכרז שאתם יכולים לצרוך את זה כשירות.
תום: כן. בעצם מכרז מאוד משמעותי שבמסגרתו אנחנו בימים אלה עושים כל מיני תהליכי קסטומיזציה כדי להשלים את תהליך ההקמה שלנו ביחד עם TCS ולהשיק את השירותים, ובעצם מאפשר לנו כאגודת אשראי, חדשה, צעירה, להתבסס על נסיון טכנולוגי מוכח בישראל, בעצם אותה TCS כבר מספקת שירותים ל-440 בנקים בעולם. בישראל היא כבר עובדת כמה שנים עם בנק יהב, הקימה לו את המערכות מחדש, ולאחרונה גם השיקה את השירותים לבנק הדיגיטלי ובקרוב גם תשיק לנו את השירותים שלנו, על בסיס אותה לשכת שירות. אנחנו ממש מקבלים שירותים as a service, אני לא צריך לדאוג בתור אופק להחליף הארד-דיסק במכונה אי שם, זה מבחינתי סוג של ענן. זה היה ב-2019. אחר כך היה עוד שנתיים נוספות של תהליכים רגולטורים ממושכים. גם הקורונה נכנסה באמצע, עכבה עוד את התהליך ובסופו של דבר בשנה שעברה הצלחנו לקבל רשיון. אחרי הרבה מאוד שנים, הלכנו ממש עם הראש בקיר מבחינה יזמית. זאת אומרת, שינינו את החקיקה והלכנו להתמודד עם רגולציה לא קיימת. מאז שקיבלנו רשיון אנחנו עושים שני מהליכים: מצד אחד תהליכי אפיון ותהליכי הקמה של כל השירותים הבנקאיים, לשכת השירות בעצם נותנת לנו איזשהו בייסיק של פריים-וורק, של כל השירותים, ואנחנו צריכים על גבי זה לעשות את ההתאמות לשירותים שאנחנו מעוניינים לספק. במקביל אנחנו מצרפים חברים. זאת אומרת עם קבלת הרשיון התחלנו בקמפיין לצירוף חברים, אני צריך להגיד לאורך כל השנים הצטרפו חברים לאופק, בערך 6,000 חברים צורפו עד קבלת הרשיון, עוד כמעט 6,000 הצטרפו בשנה האחרונה מאז קבלת הרשיון. אנחנו עושים תהליך שלהבנתי עושה פה איזשהו שינוי משמעותי.
אורן: אז דיברנו בעצם על התהליך ועל זה שאתם התחלתם וכבר הרבה זמן מצרפים חברים. אני היום בן אדם, מספר לחבר, אני רוצה להצטרף לאופק. איך זה קורה? כמה זה עולה לי? בוא ננסה להפוך את זה לקצת פרקטיקה. איך התהליך הצטרפות נראה, ומה קורה ביום שאחרי?
תום: אחלה. אז קודם כל אהתה מוזמן להיכנס לאתר האינטרנט שלנו, אופק נקודה קום, COP, סיומת המוקדשת לקואופרטיבים, מוזמן למלא קצת פרטים, להצטרף לאופק. אתה בעצם רוכש מניית חברות בקואופרטיב, המניה עולה 1,000 שקלים, תשלום חד פעמי, וזה מאשר לך להיות המנהל שלי. להיות שותף באופק. אנחנו מנהלים תהליכים דמוקרטיים, חלקם עקרוניים, לפחות פעם בשנה אנחנו מנסים להביא איזשהי שאלה עקרונית, איך אנחנו רוצים לנהל ולאיזה כיוונים אופק צריכה ללכת. בנוסף, מידי ארבע שנים יש בחירות לועד המנהל. בחירות ממושכות, בדרך כלל עשרות חברים שמבקשים להיות מועמדים ונבחרים תשעה חברים, בהתנדבות, כרגע. וזה היום מאפשר לך להיות שותף באופק, לקבל מספר שירותים, עוד מעט אני אציין אותם. בשנה הבאה זה יאפשר לך לפתוח חשבון בנק, חשבון אגודת אשראי. עוד לא מצאנו את המינוח המדויק איך קוראים לזה.
אורן: בוא נעשה מותג חדש, לפתוח אופק.
תום: כן… איך קוראים לחשבון בנק באגודת אשראי בלי להגיד את המילה בנק? כי בחוק בנק ישראל אסור להגיד בנק למי שהוא לא בנק.
אורן: תפתח לי אופק.
תום: רעיון טוב, אציע את זה לאנשי השיווק. היום באופק יש שלושה שירותים מרכזיים. השירות הראשון, שיתוף פעולה עם טרייה. זה מאפשר לנו איזשהי פלטפורמה הצמאית שלנו על גבי פלטפורמת הP-TO-P של טרייה, חברי אופק יכולים לפתוח חשבונות השקעה שם. יש לנו עוד כל מיני שיתופי פעולה על גבי הפלטפורמה הזאתי של הענקת אשראי לכל מיני גופים, למשל בתקופת הקורונה עשינו שיתוף פעולה עם איגוד העובדות הסוציאליות בישראל ונתנו שם איזשהו הסדר אשראי ייחודי. חברי אופק כבר הפקידו בפלטפורמה הזו כ-200 מיליון שקל. שירות נוסף שיש לנו הוא שירות של ביטוח רפואי קולקטיבי, אנחנו גילינו שאופק בתור, כמו שקראת לה בהתחלה, סוג של קיבוץ וירטואלי, יכולה לספק ביטוח רפואי קולקטיבי, ביטוח רפואי קולקטיבי זה משהו ששמור בישראל רק לגופים גדולים, על פי החוק. מפעלים, חברות הייטק גדולות, טבע, אינטל והמדינה, הלכו ועשו הסכמים עם חברות הביטוח, והצליחו להגיע להישיגים מאוד משמעותיים: ביטוח רפואי לעובדיהם, ביטוח רפואי שבדרך כלל מכסה קטסטרופות, מחלות קשות, תרופות קשות, ניתוחים, השתלות, כל מיני תהליכים כאלה. והיום, משפחה ממוצעת בישראל שאין לה את הביטוח הקולקטיבי הזה, עלולה לשלם על ביטוח דומה סביב 600-500 שקל לחודש למשפחה ממוצעת, ואנחנו גילינו שבביטוח הקולקטיבי, אחרי שעשינו מכרז מול חברות הביטוח הגדולות, הצלחנו להוריד את המחר משמעותית. בהיקף של 50-60% למשפחה. היו משפחות שהראו לנו את היקף החיסכון שלהן. חוסכות כמעט 10,000 ש"ח. הרבה מאוד כסף. ואנחנו בעצם הצלחנו לגייס את הקבוצה, חברי אופק, להשיג הטבה צרכנית, לא באמת בבסיס השירותים הבנקאיים שלנו, אבל זה שירות מאוד משמעותי, שהיום, אם אתה לא שכיר בחברה גדולה אתה לא יכול לקבל אותו. ובאופק אתה לא יכול לקבל אותו. גם בעיקר אם חס וחלילה אתה מפוטר, או פשוט יוצא לפנסיה, זה נחמד שהיית באותה חברה גדולה עד גיל 60-70, יצאת לפנסיה בסופו של דבר, מקפיצים לך את המחיר משמעותית. אתה מוזמן להישאר חבר אופק, להישאר באותו ביטוח ולקבל ביטוח בהטבה מדהימה. יש לנו גם שיתוף פעולה עם מועדון צרכני של כרטיסי אשראי משק-קארד. גם שם אנחנו מספיק אפשרויות לחברי אופק להיות שותפים בכל מיני הטבות צרכניות, וזה השירותים כרגע. השירותים בשנה הבאה יהיו שירותים דומים יותר לשירות בנקאי, שזה בסופו של דבר מה שאנחנו מכירים מהמערכת הבנקאית: עובר ושב, פיקדון, אשראי, כרטיס אשראי, אפילו צ'קים כי זה עדיין נדרש בישראל..
אורן: בינתיים.
תום: כולנו מקווים שיסתיים בקרוב אבל עדיין לא נמצא הסדר חוקי שיכול לפתור שם חלק מהבעיות לצערי.
אורן: אני אשאל את השאלה החצופה: 1,000 שקל זה לא הרבה?
תום: היום רוב האנשים בישרא לבטוחים שהם כמעט ולא משלמים לבנק שלהם, כמעט ולא משלמים לכרטיס אשראי שלהם אני מזמין את כל הצופים, כל עוד הם לא נוהגים כרגע, להיכנס לחשבון הבנק שלהם, לבקש תעודת זהות בנקאית, זה מוחבא איפשהו לפעמים, ולראות כמה הם שילמו בשנה האחרונה. כשאנחנו בדרך כלל שואלים בן אדם, כמה שילמת לבנק בשנה האחרונה, הוא אומר, אני לא משלם כלום. הוא הולך, פותח את התעודת זהות הבנקאית, מגיע לסכומים גבוהים: 600, 700, כל מיני סכומים כאלה. אז נכון, 1,000 ש"ח זה סכום גבוה, היינו שמחים אם זה יכל להיות יותר נמוך אבל אנחנו בעצם מקימים ביחד בנק. הסכום הזה מיועד להון העצמי של אופק כדי להקים את הבנק, ולכן אנחנו נאלצים לגבות את הסכום הזה.
אורן: חשוב להגיד, באתר וכשנרשמים, אפשר כמובן לפצל את זה לתשלומים, אז זה גם כן חשוב להגיד, ולפרוס את זה טיפה יותר. אני רוצה להעמיק עוד שנייה בשאלה ובתשובה שלך יותר נכון. אמרת שאני בבנק שלי משלם עמלות, זה ברור, זה הגיוני, בנקים עובדים למטרות רווח. באופק, איך זה יגולם? כלומר, איזה עמלות יכול להיות שאתה עוד לא יודע להגיד ושזה ישתנה לאורך הזמן, אבל איזה עמלות כן יהיה לי? על מה אני כן אשלם? לא אשלם?
תום: קודם כל אנחנו, אני לא אוהב את מודל העמלות… זה מודל שהיה סביבו הרבה מאוד דיונים בעשר-חמש עשרה שנים האחרונות, והבנקים בהחלט בעקבות לחץ ציבורי, הורידו את העמלות, אבל העמלות לא מספרות את כל הסיפור. עמלות מהוות בערך רק רבע מההכנסות של המערכת הבנקאית. בסופו של דבר השאלה היא בריביות, ובאופן יותר ספציפי במרווח הריביות. השאלה למה אנחנו, כשאנחנו הולכים לבנק בתקופות שבהן יש לנו כסף, ואנחנו שמים את הכסף בבנק, אנחנו מקבלים פרומיל. עכשיו יש השתוללות באינפלציה ובריביות וכאלה אז הדברים משתנים ממש בחודשים אלה. ומצד שני, כשאנחנו הולכים ומבקשים מהבנק אשראי, אנחנו מקבלים את זה במרווח מטורף זה קורה כי יש מעט מאוד בנקים בישראל, בערך 6-7 גופים בנקאיים בישראל. כולם מאוד נהנים מהמצב שלהם בשוק, ולא עושים מאמצים כדי באמת לשנות את הסיטואציה, וגם מוציאים… אנחנו רואים את זה בדו"חות הבנקים מידי רבעון, מרוויחים סכומי עתק וגם מוציאים את זה כדיבידנד. עכשיו, זה אבסורד שבחודשים הכי קשים של סגרי הקורונה, חלק מהבנקים מציגים רווחים של מיליארד וחצי שקל ומוציאים את זה החוצה כדיבידנד. זה אבסורד. זה כנראה מראה על אינטרסים מאוד מאוד סותרים בין הבנק לבין הקהל הישראלי. וזה משהו שאנחנו רוצים להתמודד איתו. לצמצם את המרווחים. אין לנו צורך להוציא רווחים החוצה, לקרנות השקעה אמריקאיות, אנחנו יכולים להשאיר את הכסף בתוך אופק. אולי בעתיד נחלק דיבידנד, כרגע זו לו אופציה חוקית או רגולטורית. להשאיר את הכסף שבסופו של דבר הוא משמש או לצמצום מרווחים, גם לצמצום מרווחים, גם לשיפור השירות לחברים. לשם זה אנחנו נמצאים. לתת ריביות משמעותיות טובות יותר על הפקדונות, לתת ריביות נמוכות יותר על האשראי. זה השירותים שהקהל הישראלי מבקש.
אורן: אז רק בשביל לוודא שהבנתי וקצת להוריד את זה לקרקע. אז בעצם באופק אני כן אשלם בעצם על השירותים המסוימים שאני אצרוך אותם, אבל כנראה באופן אבסולוטי הרבה פחות ממה שהייתי משלם בבנק הרגיל, כי בסוף הכל מתגלגל אליי ולשאר החברים באותו אופן. כלומר, אם אני שילמתי על שירות מסוים נגיד הלוואה, אז זה הלך לאופק שישרת אותי וצימצם את העולויות בשירותים אחרים, ישפר את היכולות הטכנולוגיות של אופק, ובעצם תמיד, באופן כזה או אחר, יחזור אליי. זאת אומרת, זה לא יחזור או ייצא באיזשהו מודל רווח כזה או אחר.
תום: נכון. אנחנו עושים מאמץ לצמצם עלויות. כל השירותים ניתנים באופן דיגיטלי, כוח אדם מצומצם, מערכות טכנולוגיות, As a service, מודרניות, אנחנו לא צריכים להחזיק 2,000 איש במחלקת ה-ET, ובסופו של דבר אנחנו עושים את כל המהמאצים כדי להצליח להחזיר את מלוא היתרון לחברים. זו המשימה, המטרה שלשמה אנחנו עובדים..
אורן: מעולה. ספר לי קצת על מה זה תו כסף נקי.
תום: תו כסף נקי, סוג של תו תקן שארבעים ארגוני סביבה בישראל, חברו ביחד ויצרו סוג של קואליציה שבאה לבדוק איך המערכת הפיננסית משפיעה על הסביבה. המערכות הפיננסיות בישראל ובעולם הן חלק משמעותית מהשאלה "לאן הולך הכסף", ואיזה מטרות הוא משמש. במילים אחרות, האם הוא מקדם את הסביבה או רק פוגע במאמצים שלנו כדי להתמודד עם המשבר הסביבתי. תו כסף נקי הוא בעצם התחייבות של אופק, לבקשת אותו ארגון תו כסף נקי, זאת אומרת בהתאם לפרמטרים שארגון כסף נקי הביא בפנינו. אנחנו מתחייבים שכל הכספים שעוברים באופק, כל כספי החברים שנכנסים ויוצאים אחר כך כאשראי, לא יילכו למטרות שמזהמות, ספציפית לא לארגונים שמשתמשים בדלקים פסיליים והשקעות מזהמות מסוגים נוספים. זו בעצם התחייבות שלנו, שאתה יודע שבאופק הכסף שלך… לאן הוא הולך ולאיזה מטרות הוא משמש. אנחנו בנוסף מעת לעת שואלים את חברי אופק לאיזה מטרות הם מעוניינים שהכסף שלהם יילך. עשינו סקר כזה לפני בערך שנה, ו-76 אחוז מחברי אופק אמרו לנו, אנחנו מבקשים שהכסף שלנו יילך למטרות חברתיות וסביבתיות. לשם אנחנו מייעדים את האשראי. זה בסופו של דבר, מתחיל ממשקי בית ומעסקים קטנים, ולא הולך לכל מיני טייקונים שעלולים לשרוף את הכסף.
אורן: חלק מכל החזון החברתי שבאמת, אני כבעל מניה יכול בעצם להתוות סוג של דרך.
תום: תראה, אני חושב שחינכו אותנו שלכסף אין ריח, ושלכסף אינטרסים, וכל מיני דברים כאלה. עכשיו, בשום מהלך אחר של החיים שלנו, אנחנו לא אומרים "אוקיי, אנחנו נשים את הערכים שלנו בצד, בתחום הזה הערכים שלנו שמנו אותם בצד". עכשיו אומרים לנו את זה ככה כי הבנק אומר, זה לא עניינך. עכשיו, זה באמת לא עניינו. זאת אומרת, הבנק מתנהל עם הכסף שלנו, נתנו את הכסף שלנו לבנק, הוא יושב אצלו במאזן. זה באמת הכסף שהוא רשאי להתנהל בו. אבל כשאנחנו מקימים את הבנק שהוא שלנו, אנחנו בעלי המניות שם, אנחנו צריכים להיות, לגלות את האחריות ולשאול אותו שאלות. לאן הכסף הולך? לאיזה מטרות הוא משמש? לאיזה מרטרות חשוב לנו שהוא לא ישמש? לפעמים זו שאלה יותר משמעותית. גם זה מאוד נפוץ בעולם הקואופרטיבי, וגם באופק אנחנו מנסים לפתח את הדרכים איך נכון לעשות את הדיון הזה עם החברים.
אורן: אני רוצה לקחת אותך רגע זום-אאוט על כל עולם הבנקאות הפיננסית. איך אתה רואה את השינויים שמתחוללים היום ויתחוללו בעתיד, ואיך אתה רואה את עולם הבנקאות העתידי של מדינת ישראל באופן ספציפי? שאלה גדולה אבל נסה להפוך אותה טיפה יותר לפרקטית. מה החזון שלך, תום?
תום: תראה, בוא רגע נשאל את עצמנו מה זה בנק. בעבר, כשאתה או אני, או אבות אבותינו היו זקוקים לכסף, להקים משפחה, לבנות עסק, לקנות מרכבה, או לא יודע מה. הם היו הולכים לחמולה, לאב המשפחה או לסבתא של המשפחה, אומרים אני צריך את הכסף לזה ולזה, ואם היית מצליח לשכנע, אז היית מקבל את הכסף ללימודים, למה שאתה צריך. בעצם, אותה חמולה הייתה רואה את הפוטנציאל שיש בך, מקיימת איזשהו הליך חיתומי בינה לבינה, ואומרת אפשר לתת לך את הכסף. לוקחים את הכסף שהדורות השתמשו וצברו, נותנים לך את הכסף, אתה היית הולך, בתקווה, ממש את הפוטנציאל שתלו בך, ואחרי 20-30 שנה היה לך כבר נכסים, היית מכניס אותם בחזרה לחמולה, והדורות הבאים היו באים אליך ואומרים אנחנו מבקשים אשראי. שתראה את הפוטנציאל שגלום בנו, תן לנו לממש אותו. אז זה היה חמולתי. היום, החמולתי או קהילתי, יש לנו כלכלה מודרנית יותר אז אנחנו הולכים למוסדות הפיננסים, לבנקים, כדי שייראו את הפוטנציאל שיש בנו, יכירו בנו, וייתנו לנו לממש אותו. בעצם הבנקים, או בכלל מוסדות פיננסים כאלה, צריכים לאפשר לכלכלה להתפתח, צריכים לאפשר לציבור, לאותם פרטים, משקי בית, עסקים, להתפתח ולשגשג. וזה המטרה שהם צריכים לראות מול העיניים שלהם. כדי שזו תהיה המטרה והם יעשו אותה טוב הם צריכים להיות מכוונים לאינטרס הזה. באופק ובכלל בבנקאות קואופרטיבית זה האינטרס. לשפר את המצב של החברים של אותו ציבור שהוא שם את הכסף בבנק. אני הייתי שמח לראות שאנחנו מצליחים להגיע למצב שבו כמו שיש לנו תפיסת עולם בכל מיני מהלכים, אז גם סביב כלכלה אנחנו מגיעים להתנהלות כלכלית הוגנת, שוויונית, שמאפשרת לי, לך, לפרטים, לקהילות שלנו לשגשג. ולא רק רואה איך אנחנו הופכים להיות מספרים באקסל, שורת רווח שהולכת לשורת דיבידנד.
אורן: אתה חושב שיהיו, או בזכות אופק, או ללא קשר, אתה חושב שנראה יותר ויותר קואופרטיבים? אנחנו כצרכנים?
תום: אין לי ספק. אני חושב שיש פריחה ברצון המחודש להגיע להתנהלות, גם כלכלית וגם התנהלות חברתית אחרת. יש עדיין הרבה מאוד קשיים ומורכבויות. אנחנו סופגים אותם באופק. אני בטוח שאגודת האשראי הבאה תהיה הרבה יותר פשוטה.
אורן: לפני שאנחנו מסיימים, שאלת הבונוס שלנו. הסנדלר הולך יחף. אנחנו יודעים שהעולם הפיננסי הוא תחרותי, מסועף, ואנחנו כולנו אנשים עסוקים, וגם עצלנים, ואין לנו הרבה זמן. ויש מוצרים שהם לא תואמים את הצרכים שלנו, אנחנו משלמים שמה יותר מידי, ואנחנו יכולים לשפר אותם. להוזיל עלויות, או לשפר את התנאים. איזה מוצר אתה, תום, מתחייב לנו פה שאתה הולך לבדוק, לשפר, לשנות, ולהתאים לצרכים שלך, בחודש הקרוב.
תום: אני אספר שבשנים האחרונות, העברתי את רוב המוצרים הפיננסים שלי לאחוזים מנייתים, יותר ויותר כל מינ יקרנות השתלמות, וכאלה. ממתין לי בתיבת האינבוקס, טופס לשינויי מסלולים של קופת הפנסיה. עדיין לא שיניתי את זה, ועכשיו עם המשברים בעולם אני כזה כל חדוש עושה לזה דחה בעוד חודש דחה בעוד חודש, ויש שאלה האם באמת אנחנו יכולים לתזמן את השוק ומתי משתלם לעשות את המעבר הזה. אממ.. זה יגיע. לא בטוח שבחודש הקרוב אבל זה יגיע.
אורן: אנחנו דורשים פה התחייבות. אז תום, שוב תודה רבה שבאת להתראיין אצלנו בפודקאסט. אני למדתי הרבה ונהניתי. מזמינים אותך להאזין לפרקים הבאים שלנו.
תום: תודה אורן שמחתי להיות פה.
אורן: היום דיברנו מה ההבדל בין בנק לבין קופאורטיב, אגודת אשראי. דיברנו על ההיסטוריה של איך הוקם בנק אופק, מה החזון של תום לכל העולם הבנקאי העתידי, ואיפה זה אמור לפגוש אותנו. אז אתם יכולים להצטרף לאופק, להירשם כבעלי מניה והיום כבר לצרוך חלק מהשירותי שאופק מציעה, ובעתיד הממש קרוב, ממש לנהל את חשבון הבנק שלכם. תודה רבה ונתראה בפרק הבא.
אז הגיע לסיומו עוד פרק של הארנק. מוזמנים לעקוב אחרינו בקבוצת הפייסבוק שלנו, "כסף בגובה העיניים". בעמוד האינסטגרם, בספוטיפיי ובאפל פודקאסט. אם אהבתם, תסבסקרבו, ותפרגנו לנו ב-5 כוכבים. זה בחינם. את כל הקישורים לערוצים השונים תוכלו למצוא בתיאור הפרק. נתראה בפרק הבא.
