מה זה דירוג אשראי? ואיפה זה עוזר לי?

אורן : טוב, אז האם לאחרונה יצא לכם לשמוע על דירוג אשראי? ותהיתם מה דירוג האשראי שלכם? אחרי שרדפנו אחריו תקופה הצלחנו להושיב על הכיסא את האורח של היום צורי תמם. צורי שהיה ממונה על מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל הגיע לכאן כדי לעשות לנו סדר ולהסביר לנו מה זה למעשה דירוג אשראי? למה אנחנו צריכים אותו? האם ניתן לשפר אותו ? ולמה כדאי לנו לדעת את הנתונים ? וכמובן איך כל זה קשור למאגר האשראי.

צורי נשוי פלוס שלושה משהם, בעבר ביצע מספר תפקידים בכירים בבנק ישראל בין היתר סגן המפקח על הבנקים שם היה אחראי על כל היציבות של המערכת הבנקאית ופיקח על הפעילות העיקרית של הבנק. 

בתפקיד האחרון שבו נתמקד היום, צורי היה ממונה על מערכת נתוני האשראי שם הוא הקים וניהל את מאגר נתוני האשראי של ישראל ושימש כרגולטור של מערכת נתוני האשראי, שלום צורי!

‍

צורי: שלום וברכה מה שלומך? 

‍

אורן: אנחנו שמחים שאתה פה ומפה נצלול ישר לפרק, מה המטרה שאיתה התחלתם את מאגר נתוני האשראי ?

‍

צורי: כשאנחנו מסתכלים על שוק האשראי או ההלוואות בארץ  אנחנו רואים תופעה ייחודית ומטרידה רוב ההלוואות שאנחנו מקבלים מגיעות ממערכת הבנקים, כשאנחנו מסתכלים בתוך ההתפלגות של הבנקים את רובו של האשראי אנחנו מקבלים משני הבנקים הגדולים. תמונת המצב הזו מצביעה על כך שאנחנו סובלים מחוסר תחרות וריכוזיות, קרוב לוודאי שהמוצרים שאנחנו צורכים הם במחיר יקר, במילים אחרות כאשר אני לוקח הלוואה קרוב לוודאי שהריבית שאני משלם היא גבוהה יותר משהייתי משלם אילו השוק היה תחרותי. בשוק יותר תחרותי גם רמת השירותיות, הזמינות והיעילות משופרת וזה מה שהמערכת אמורה לתת לנו. 

‍

אורן: כלומר לפני זה, מה שהיה, זה שאנחנו היינו באים לבנק ומבקשים הלוואה מבנקים ספציפיים, כלומר באים חלשים למערכת, היה לנו היצע נמוך מאוד ומכרו לנו את האשראי ביוקר. 

‍

צורי: כך זה נראה, כשאתה בא לקחת הלוואה, זה כמו כל מוצר אחר, כשיש לך רק חנות אחת שרק ממנה אתה יכול לקנות את המוצר קרוב לוודאי שהמחיר שתשלם יהיה יותר גבוה לעומת מצב בו יש שתי חנויות ויותר.

ההנחה שלנו היא שככל שהתחרות גדולה המחיר אמור לרדת ורמת השירות אמורה לעלות. נכון לכרגע אנחנו נמצאים במצב שיש לנו מספר מצומצם של "חנויות" שמוכר את המוצר שנקרא "הלוואה" (הלוואה יכולה להיות מוצרים רבים כמו משכנתא/ הלוואה לרכב/ מסגרת אשראי/ כל הלוואה שהיא).

‍

אורן: כשיצאת לדרך עם ההקמה של מאגר נתוני האשראי איך חשבתם שמאגר כזה אמור לפתור את הבעיה?

‍

צורי: צריך להבין מה שורש הבעיה, הגענו למצב שבשוק הישראלי אנחנו "סובלים" ממצב של ריכוזיות, ישנם מספר גורמים למצב והעיקרי הוא היעדר מידע. כאשר אני רוצה לקבל הלוואה אני יכול לפנות למספר גופים/בנקים/כרטיסי אשראי ולבקש הצעה להלוואה. הבעיה שהם לא מכירים אותי. לאור העובדה הזו הם לא יכולים להציע לי הלוואה במחיר שמתאים לנתונים שלי. לעומת זאת הבנק שאיתו אני עובד אוגר עליי מידע באופן קבוע, הוא מכיר אותי ואת הפעילות הכלכלית שלי הכי טוב ולכן בזמן שאני רוצה לקחת הלוואה הוא ידע הכי טוב מה הנתונים שלי ולכן הוא היחיד שיכול להציע לי הלוואה בתנאים סבירים. זה מה שהוביל למצב הריכוזי שבו אני יכול לקבל הלוואות בעיקר משני הבנקים הגדולים, צריך לחשוב איך אנחנו פותרים את הבעיה הזו.

‍

אורן: מה היה הרעיון של מאגר נתוני האשראי? 

‍

צורי: הרעיון היה שאנחנו שואבים את כל נתוני האשראי מתוך מערכת הבנקים וכל שאר הגופים שנותנים אשראי, שומרים את הנתונים האלה בתוך המערכת של בנק ישראל ועכשיו כשאני רוצה לקבל אשראי אני יכול לפנות לכל גורם, כל בנק/גוף נותן אשראי, עכשיו הגוף הזה יכול (בתנאים מסוימים) לגשת למאגר לקבל את הנתונים ולהכיר אותי פחות או יותר כמו שהבנק מכיר אותי באופן הזה אנחנו מגבירים את התחרות בתקווה להוזיל את המחיר. 

הכוונה היא שיקומו גופים נותני אשראי חוץ בנקאיים ויתחילו להתמודד ולהתחרות מול המערכת הבנקאית, בשנתיים האחרונות מאז שמאגר האשראי זמין אנחנו רואים עשרות גופים נותני אשראי חוץ בנקאיים מתחילים לפעול. 

‍

אורן: בסוף מה שאתה מתאר נשמע כאילו לפני המאגר הייתי "לקוח שבוי" כי יכולתי לקחת הלוואה טובה רק מהבנק איתו אני עובד אתה חושב שזה השפיע על התחרות בעולמות האלה? ראיתם מעבר לבנקים יותר קטנים?

‍

צורי: בהחלט. יש חשש גדול שכולנו לקוחות שבויים של הבנקים, אם אתה מסתכל על התנועה של לקוחות מבנק לבנק היא ממש קטנה ואם אתה מסתכל על הסטטיסטיקה כמה לקוחות לוקחים אשראי מבנק שהוא לא הבנק איתו הם עובדים המספרים נמוכים. כל האינדיקציות מובילות אותנו לחשש שכולנו לקוחות שבויים וזה תוצר לוואי של חוסר התחרות שדיברנו עליה. 

‍

אורן: דיברת על כך שמאגר נתוני האשראי שואב את הנתונים שלנו ואוגר אותם בבנק ישראל. איזה מידע? תן דוגמאות.

‍

צורי: המאגר שואב את הנתונים מכל נותני האשראי בנקים/חברות אשראי וכל חברה שנותנת אשראי חוץ בנקאית.

נתוני אשראי כוללים שני דברים:

1. מה המצב היום כמה הלוואות מה היתרה באיזה תנאים באיזה אורך.

2. מה ההיסטוריה שלך איך התנהלת והתנהגת בשנים האחרונות, האם עמדת בהתחייבויות, האם פרעת חובות בזמן, האם עמדת במסגרות וכו… הנתונים האלה מאוד חשובים לנותן אשראי שבא להעריך את סיכון האשראי שיש אצל הלקוח.

‍

אורן: מה זה אומר שהמידע נשמר בבנק ישראל? הרי מדובר במידע רגיש שאנחנו לא רוצים שיצא החוצה איפה הנתונים נשמרים? איך מגנים עליהם ?

‍

צורי: בנק ישראל השקיע רבות בסוגיה של שמירת ואבטחת הנתונים. הם נשמרים בפלטפורמה שהוקמה במיוחד למאגר. הבנק לא חסך על מנת לשמור את הנתונים ברמה הגבוה ביותר של אבטחת המידע ויש רגולציה וחקיקה רבה בנושא שהמטרה היא שהנתונים ישמרו וישמשו רק את לקוח הקצה.

‍

אורן: מה זה אומר ישמש אותי, היום אם יש נותן אשראי הוא יכול לגשת למאגר ולמשוך מידע, אני צריך לאשר את המשיכה? כל הזמן אני יכול לקבל את המידע?

‍

צורי: הוצאת הנתונים מהמאגר לנותן האשראי קוראת רק כשהלקוח נותן את הסכמתו בצורה פורמלית ובכתב. נותן האשראי לא יכול לגשת לנתונים ללא הסכמה.

‍

אורן: בוא ניתן דוגמאות פרקטיות לתהליך.

‍

צורי: נניח שאני רוצה הלוואה, אני יכול לגשת לאיזה נותן אשראי שאני רוצה בנק/אשראי הם מזהים אותי ואני נותן להם את ההסכמה (בכתב כמובן), נותן האשראי מגיש בקשה מהלשכה והוא מקבל את כל נתוני האשראי שלי עם הדירוג שלשכת האשראי מחשבת, התהליך לוקח כמה שניות. ברגע שהוא מקבל את הנתונים הוא יודע עליי בדיוק מה שהבנק יודע עליי והוא יכול להציע הצעות שמתחרות בבנק הדבר הזה יוצר תחרות של עוד גופים מול הבנקים.

‍

אורן: אני רוצה שנדבר קצת על לשכות אשראי, מה זה הגוף הזה? מאיפה זה הגיע? ואיפה אני פוגש את זה?

‍

צורי: לשכות אשראי הן חברות שקיבלו רישיון מהממונה בבנק ישראל, הן מקבלות גישה למאגר עם עומק של 3 שנים. בהסתמך על המאגר הזה הם מפתחים את מודל האשראי הסטטיסטי, שאם נפשט אותו מסתכלים על מקרים שבהם היו כשלי אשראי (מקרים שאנשים לא עמדו בהתחייבויות), הם מסתכלים מה זה אומר ואיך זה קרה במטרה למצוא אינדיקציות לפני הכשל, להבין אם קרה משהו בנקודת זמן מסוימת שבעקבותיו זה אומר שעוד כמה חודשים הוא לא יעמוד בהתחייבויות שלו. הנוסחה הזו נקראת דירוג אשראי שהיא - ההערכה לסיכון הלקוח והיא מכומתת בציון מספרי. המספר ביחד עם הנתונים מוביל לקבלת ההחלטות של נותן האשראי.

‍

אורן: מה הטווחים של המספר? 

‍

צורי: לכל לשכה יש סקלת דירוג שונה, אם נסתכל באופן כללי על התפלגות הדירוגים של שתי החברות כ- 75% מהאוכלוסייה בישראל מדורגת בדרוגים הטובים 15% קצת מתחת לממוצע ו- 5% מדורגים נמוך כלומר רוב האוכלוסיה בדירוג גבוה כלומר מגיע לה אשראי ותנאים טובים. ככל הנראה יותר ממה שמגיע לה היום, כאמור נכון להיום אנחנו חוששים שאנחנו לקוחות שבויים. ולכן היום כשיש את המאגר מה שצריך לעשות זה ללכת לנותני האשראי לתת להם הסכמה שיתנו לנו הצעות ושנוכל להתווכח ולייצר משא ומתן עבור האשראי.

‍

אורן: האם יש נתונים או השוואות ממה שקורה בעולם בכל הנוגע לדירוג אשראי? 

‍

צורי: המצב בישראל טוב מאוד, הלקוח הישראלי הוא לקוח אשראי הוא לרוב עומד בהתחייבויות האשראי שלו וזה מחדד את הנקודה שאם אתה לקוח טוב מגיע לך תנאים יותר טובים והמערכת הזו מאפרת לך לממש את ההטבה הזו.

‍

אורן: איך אפשר לחבר את זה לנושא שרוב הישראלים נמצאים במינוס, זה משפיע על אותו דירוג?

‍

צורי: מינוס בבנק זה אשראי יקר מאוד, לא מומלץ לצרוך את האשראי הזה.. עדיף להימנע מכניסה ליתרת מינוס. במידה וזה קרה ונכנסת ליתר חובה חשוב מאוד לא לחרוג מהמסגרת כיון שתשלם ריבית מאוד גבוהה מערכת נתוני האשראי תשקף את זה בדירוג האשראי. 

‍

אורן: אם אני במינוס ויש לי מסגרת האם זה בהכרח יפגע דירוג האשראי?

‍

צורי: לא, כי הבנק נותן לך מסגרת, מסגרת היא הרשאה לקבל הלוואה פתוחה ואם אתה צורך את המסגרת בלי לחרוג ממנה, עמדת בהתחייבות וזה לא יפגע בדירוג.

‍

אורן: בוא ניתן דוגמאות יותר "אקזוטיות" של פעולות שכן יפגעו לנו בדירוג האשראי.

‍

צורי: חריגה ממסגרת אשראי, לפעמים אנחנו לא שמים לב לזה, אבל זה מתועד ונזקף לחובתך. אם חוזר צ'ק זה עוד סימון למערכת בנוגע לדירוג האשראי. כל התנהלות ששמה סימן שאלה על יכולת ההתנהלות שלך בתחום האשראי היא שלילית. למשל אי עמידה במסגרות, אי עמידה בהתחייבות וכו..

‍

אורן: לטובת ההקצנה. אם יש לך הרבה כסף בחסכונות והשקעות ואני מתנהל כלכלית בצורה חכמה, אבל לא שמתי לב ולא שילמתי על חיוב של כביש 6 כי לא הייתה להם את הוראת החיוב שלי או שחזרו לי צ'קים, לעומת מישהו שיש לו הרבה הלוואות וחובות, יכול להיות שהדירוג של הבחור עם ההלוואות יהיה גבוה יותר לעומת מי שיש לו הרבה כסף בהשקעות אבל חזרו לו צ'קים.

‍

צורי: נכון מאוד. המערכת בוחנת את ההתנהלות שלך. היא לא בוחנת את הנכסים שלך. אתה יכול להיות עשיר גדול אבל לחרוג כל הזמן מהמסגרות שלך, זה לא טוב, נותן האשראי לא אוהב את ההתנהלות הזו ולכן הדירוג שלך ייפגע. 

‍

אורן: בוא נדבר על בני זוג, לכל אחד יש את הדירוג שלו? זוג שהוא תא משפחתי אחד, אבל בסוף אם אני רוצה משכנתא מה עושים? בוחנים את שני בני הזוג ומחברים את הנתונים?

‍

צורי: נכון מאוד. המערכת מסתכלת על כל אדם כאינדיבידואל וכל אחד משני בני הזוג הוא בפני עצמו. כאשר זוג ניגש לקחת משכנתא נותן האשראי מסתכל על שני השותפים כמכלול ויבקש נתונים על שני בני הזוג/שותפים ויעשה את ההערכה הכוללת.

‍

אורן: בסוף ההתנהלות שלי תשפיע על איזה אשראי אני אקבל. איך אני יכול לשפר את ההתנהלות שלי כדי לשפר את תנאי האשראי.

‍

צורי: ישנם מספר עקרונות: קודם כל להקפיד על תשלום מלא ובזמן עבור התחייבויות. שנית חשוב להתאים את מסגרות האשראי לרמת הצריכה. ממליצים לצמצם את מסגרות האשראי כמה שניתן כדי לא לצרוך יתר על המידה. דבר נוסף, צריך לוודא שהנתונים במערכת נתוני האשראי הם אכן נכונים. כי טעויות קורות במערכת. מומלץ אחת לתקופה לבדוק את הנתונים דרך האתר של בנק ישראל או פעם בשנה בחינם לדרוש דוח ריכוז נתונים בו יש את כל הנתונים עלי ולבחון אם הם נכונים.אם הם לא נכונים צריך לבקש מהמדווח (הבנק) או מבנק ישראל לתקן את המצב. הם מתחייבים לעשות את זה עד 21 ימי עסקים.

‍

אורן: אני יכול להיכנס באופן עצמאי ולבדוק למי אני חייב ומה המצב שלי?

‍

צורי: אתה יכול להכנס למערכת נתוני האשראי בבנק ישראל. באמצעות תהליך פשוט אתה יכול לבקש דוח ריכוז נתונים כל אחד מאיתנו זכאי לדוח אחד חינם פעם בשנה. אם אתה רוצה דוח נוסף זה בעלות לא גבוהה.

אתה מקבל את הדוח שכולל את כל נתוני האשראי את כל ההלוואות את כל המסגרות ואתה צריך לבחון את הנתונים ולוודא שהם נכונים.במידה ולא תפנה לבנק שיטפלו במצב.

‍

אורן: אם יש לי הלוואה דרך חברת ביטוח או קרן פנסיה אני אראה אותם?

‍

צורי: ישנם מספר מצומצם של גופים שלא מדווח למערכת נתוני האשראי למשל הלוואות שמגובות בקופות או בקרנות…

‍

אורן: אמרת מקודם שהמאגר אוסף עלינו נתונים במשך 3 שנים. האם קיים מידע בטווח רחוק משלוש שנים?

‍

צורי: מאגר הנתונים אוגר נתונים ובמקסימום הוא יגיע לעומק של 10 שנים. הבנק משתמש בזה לצורכי מחקר. כאשר נותן האשראי יבקש נתונים הוא יתן נתונים של 3 שנים אחורה.

‍

אורן: כלומר כל 3 שנים עושים לי "restart" (אתחול). האם יש אפשרות שהנתונים עליי לא ישמרו במאגר האשראי?

‍

צורי: כן, יש אפשרות כזו. אתה יכול להגיש בקשה באתר בנק ישראל שלא יאגרו עלייך מידע. מרגע הגשת הבקשה בנק ישראל יפסיק לאגור עלייך נתונים וימחק את הנתונים שנאספו עלייך עד אותו יום. חשוב להדגיש שמרגע שבנק ישראל מחק את הנתונים במידה ומחר תרצה לקחת הלוואה ממספר נותני אשראי ולייצר משא ומתן לא יהיו לך נתונים, במידה מסוימת אתה הופך להיות לקוח שבוי של הבנק שלך. 

‍

אורן: אז זה מחזיר אותנו לעידן שבו אני לא יכול להתמקח ואז אולי הבנקים וחברות נותני אשראי יחליטו לא לקחת את הסיכון עליי יציעו תנאים לא טובים ויתכן ויחליטו לקחת לקוח אחר.

‍

צורי: לקוח שמבקש שלא יאגרו עליו מידע מחזיר את עצמו לנקודת 0 הוא חוזר למצב שבו מי שמכיר אותו זה רק הבנק איתו הוא עובד וכך הוא הופך להיות לקוח שבוי ולכן הוא יכול לצפות שיקבל אשראי פחות תחרותי ויותר יקר.

‍

אורן: אני רוצה לקחת אותך אחורה סיפרתי לי על איך התחיל כל התהליך ואני חושב שזה סיפור חשוב. על בנק ישראל. שאנחנו תופסים אותו כאפור ולא חדשני. לא לומד ביחס למקומות אחרים בעולם . ואתה סיפרת על איך התחיל כל המיזם הזה. 

‍

צורי: אני כמובן כבר לא מייצג את בנק ישראל. בנק ישראל בין היתר מפקח על היציבות של המערכת הבנקאית ומאוד מעוניין לשפר את התחרות בשוק האשראי ושיפור השירותים ללקוחות על ציר הזמן. בנקודה מסוימת בחנו מה הסיבה שהגענו למצב שהמערכת נראית כמערכת ריכוזית. הסתכלנו מה קורה בעולם וראינו שיש מאגרים של נתוני אשראי. שוק האשראי משתמש באותם נתונים והגענו למסקנה שחסם המידה הוא החסם שלא מאפשר לתחרות בארץ להתפתח, הוא לא מאפשר לחברות נותנות אשראי חוץ בנקאיות להתחיל לפעול. קיימים עוד חסמים רגולטוריים סניפיים… כל החסמים בעולם המודרני הולכים ומתפוגגים. את חסם המידע פתרנו דרך הקמת המאגר.

‍

אורן: איך אתה רואה את עולם הבנקאות העיתידי שמתפתח ומגיע לרמות חדשות מבחינת טכנולוגיה ורגולטורית.

‍

צורי: אין ספק שהשוק נפתח רמת התחרות עולה אנחנו יכולים לראות את זה בעיקר מהרגע שמערכת נתוני האשראי עלתה לאוויר עם התבגרות הרפורמות אנחנו בעיצומה של רפורמת הבנקאות הפתוחה כל הרפורמות המתרחשות גורמות לזה שמספר נותני האשראי גדל בצורה דרמטית. אנחנו רואים שחברות כרטיסי האשראי שואפים להיות שחקנים מרכזיים בשוק האשראי. היקפי הפעילות הולכים וגדלים מיום ליום. להערכתי יום יבוא וכשנרצה אשראי לאו דווקא ניגש לבנק, נוכל לקבל ממגוון רחב של חברות, תהליך כמו שהצרכן קונה מוצר, הוא ניגש למספר חנויות, עושה השוואת מחירים ומשא ומתן ובוחר את המוצר שהכי מתאים וזול עבורו. לשם אנחנו צריכים להגיע בפעילות האשראי.

‍

אורן: אנחנו מתקרבים לסיום. מעניין לדעת איפה צורי יהיה בעוד חמש שנים מהיום?

‍

צורי: אני לא יודע בדיוק איפה אהיה בעוד חמש שנים. במשך שנים רבות בבנק ישראל הייתי מעורב בשמירה על היציבות של המערכת הבנקאית ובשנים האחרונות עסקתי יותר בנושא של תחרות האשראי הקמעונאי. היום כשאני נמצא בשוק הפרטי ואנחנו רואים לאן השוק הולך אני מקווה שעוד חמש שנים אהיה בפוזיציה בפמילי ביז או במקום אחר שאוכל להוביל את פיתוח שוק האשראי למשקי הבית בישראל ולפתח את התחרות. במטרה לגרום להורדת הריביות ולעליה ברמת השירות.

‍

אורן: עוד פרק הגיע לקיצו אגיד שוב תודה לצורי שהיה ממונה ומקים מאגר האשראי בישראל. צורי צנוע אבל פרוייקט מאגר האשראי הביא אותנו מעידן ישן לפתיחת תחרות וזה משהו שאנחנו כצרכנים מצפים מהבנק המרכזי.

אז תודה שבאת. כמה דברים שנחזור עליהם וצורי נגע בהם. סוג של לגזור ולשמור בעולם האשראי תקפידו תמיד לפרוע את ההתחייבויות שלכם כל פםעולה שתעשו תשפר לכם את דרוג האשראי ותוכלו להגיע עם כוח מיקוח יותר חזר ולקבל תנאים טובים יורת. תתאימו את מסגרת האשראי שלכם למה שאתם באמת צריכים. לפני שאנחנו מגיישם בקשה בסוף מה שמאגר האשראי נותן לנו זה את כוח המיקוח, תפנו לכמה גופים בנקאיים חוץ בנקאיים וכך תוכלו להשוות הצעות ולקבל תנאים יותר טובים. 

הגיע לסיומו עוד פרק של הארנק מוזמנים לעקוב אחינו בקובצת הפייסבוק כסף בגובה העיניים בעמוד האינסטגרם בספוטיפיי ובאפל פודקאסט אם אהבתם תסבסקרבו ותפרגנו לנו בחמישה כוכבים זה בחינם את כל הקישורים לערוצים השונים תוכלו למצוא בתיאור הפרק נתראה בפרק הבא.

‍