אורן: שלום, זה אורן מפמילי ביז, הגעתם לעוד פרק של פודקאסט "הארנק, הפודקאסט שעושה לנו סדר בעולם הפיננסי ועוזר לנו לקבל החלטות טובות יותר בקשר לכסף שלנו. בכל פרק נזמין איש או אשת מפתח שיסבירו לנו איך כסף עובד ומה כדאי לבדוק לפני שאנחנו פותחים את הארנק.
-פתיח-
אורן: בפרק של היום נדבר על מיסים, עולם המיסים נשמע לנו לפעמים כמו עולם אפור ומשעמם שאנחנו מעדיפים לא להתעסק בו, אבל מה אם היינו אומרים לכם שיש לכם כסף שהמדינה חייבת לכם וכדאי שיהיה בארנק שלכם?
לפרק של היום הזמנו את רועי, מייסד שותף ומנכל "פיבו", הנותנת שירות דיגיטלי להחזרי מס שיספר לנו מה זה החזר מס ואיך תדאגו לקבל את הכסף שלכם בחזרה. רועי נשוי פלוס אחד, גר בתל אביב, שחקן כדורעף חופים חובב, שותף מייסד ומנכ"ל פיבו.
שלום רועי.
רועי: אהלן, איזה כיף להיות פה.
אורן: כיף שאתה איתנו, אז יאללה התחלנו. בו נדבר על מה זה החזר מס, מה זה המס הזה שאותו אנחנו רוצים להחזיר אלינו בחזרה.
רועי: אז מה זה החזר מס, החזר מס זה תהליך שאולי נתחיל מהשורה התחתונה, שבעצם במסגרתו אתם מקבלים בסוף כסף ששייך לכם וחונה היום בקופת המדינה בחזרה אליכם, לארנק שלכם, לחשבון בנק שלכם.
התהליך הזה הוא תהליך בירוקרטי מול רשות המיסים במסגרתו צריך למלא כל מיני טפסים כל מיני מספרים, בשפה שרוב האזרחים לא באמת מבינים מה היא אומרת, וזאת כדי להסתכל שש שנים אחורה ולהבין אם שילמתם יותר מידי מס.
מהנתונים שלנו 80% מהשכירים (תהליך שהוא רלוונטי רק לשכירים) משלמים הרבה יותר מידי מס, כמה זה הרבה יותר מידי? ההחזר הממוצע שיש אצלנו בפיבו הוא באיזור ה- 6000 שקל ללקוח. חשוב לי להגיד פה משהו, הלקוח הממוצע הוא בן אדם כמוני-כמוכם, זה לא מישהו עתיר נכסים או שיש לו יותר מידי השקעות או דברים כאלה, כמו שאמרו פעם "ריקי כהן מחדרה". ממש האזרח הממוצע.
אורן: אז בעצם אתה אומר שמרביתנו, מרבית השכירים ,שרובנו הרי במדינת ישראל שכירים, יש לנו כסף שהוא שלנו לחלוטין, כלומר המדינה שומרת אותו לא מספרת לנו עליו וככה הכסף הזה נעלם כל פעם שעוברות שש שנים. וכסף שהמדינה חייבת לי מלפני שמונה שנים אני לא אראה אותו לעולם.
רועי: ממש ככה, דו"ח מבקר המדינה שיצא פעמיים, פעם אחת ב-2015 ופעם שניה לפני שנה וקצת, כנגד רשות המיסים ממש מדבר על זה, השורה התחתונה שלו שהוא אומר להם "חבר'ה המצב פה לא הגיוני, יש לכם במרתפי האוצר הרבה מאוד כסף, מדוברים על מיליארדים של שקלים".
אורן: מיליארד שקל.
רועי: יותר, בדוח האחרון הוא דיבר על 3.6 מיליארד שקלים, ששייכים לציבור השכירים משש השנים האחרונות ופשוט מחכה שמישהו יבוא ויגיד "זה שלי". הנושא הזה יותר חמור, בכל שנה יש מושג שיכול להישמע קצת מפחיד שנקרא "גביית יתר". המשמעות שלו זה בעצם כסף שנלקח מאיתנו, ולא בצדק, ובסכום כולל של עוד באיזור השני מיליארד שקלים, חלק מזה אנשים מבקשים חזרה וחלק מתיישן לו שם במרתפי האוצר.
אורן: איך אתה מסביר את זה? שהמדינה שומרת כסף שתיאורטית היא יודעת שהוא לא שייך לה? היא שומרת אותו בצד כי היא יודעת שכנראה יכולים לגבות את זה ממנה ואנחנו לא רואים את זה?
רועי: אז בואו ניזכר רגע איך בכלל אנחנו משלמים מיסים היום.
כל אחד מאינו מקבל פעם בחודש תלוש שכר מכל מעסיק שיש לו, בואו רגע כל אחד מאיתנו שישאל את עצמו האם הוא פתח את תלוש השכר האחרון שלו, ולאלה שהתשובה היא "כן" האם הם הסתכלו על סעיפים מעבר ל"נטו", לשורה התחתונה. ולאלה שגם ככה קוראים את הסעיפים השונים האם חישבתם את המס וראיתם שמה שירד שם בסדר? התשובה היא כנראה שיש אחוז מיוחד שאומר 'כן' להכל אבל רוב החבר'ה פשוט לא מסתכלים על זה. וזה בעצם גורם לאיזה שהוא לחוסר איזון באינטרסים. אנחנו מניחים כעובדים, שהמעסיק דואג לזה בשבילנו והוא מחשב את זה בטוח בצורה נכונה. בפועל למעסיק יש היום כלים שהם די מוגבלים. בתחילת השנה אם אתם זוכרים, אנחנו ממלאים איזה שהוא טופס אפור כזה שנקרא 101, בו שואלים כמה שאלות, האם נולדו לכם ילדים, דברים כאלה, והוא אמור לקבוע את המס. לרשות המיסים מהצד שלה , אין שום אינטרס לעשות את זה קל יותר, איך שהיא נמדדת היום זה על כמה מיסים היא הצליחה להכניס לקופת המדינה ולא כמה היא הצליחה להחזיר.השורה התחתונה של כל הסלט הזה, זה שיש היום כל מיני חוקים שאנחנו פשוט לא מכירים, לא חשופים אליהם, אני אתן כמה דוגמאות אולי כדי לסבר את האוזן:
דבר ראשון, כל מי שיש לו משכנתא, או ביטוח חיים, זכאי להחזר מס כל שנה. בואו רגע נעכל את מה שאמרתי. כל מי שיש לו משכנתא, זה אומר שיש לו ביטוח משכנתא, ביטוח משכנתא זה שם יפה לביטוח חיים. המדינה עשתה תקנה לפני כמה עשרות שנים שמעודדת לעשות ביטוח חיים, הם אמרו שכל מי שיעשה ביטוח חיים, על כל שקל שישלם עבורו הוא יקבל רבע שקל חזרה מהמדינה, בשביל שאם חס וחלילה יקרה משהו אנחנו כמדינה, לא נצטרך להתמודד עם משפחות מרוסקות.
אז בעצם כל מי שיש לו ביטוח חיים, שמדובר פה לדעתי על רוב האזרחים, זכאי להחזר מס כל שנה, ההחזר הזה הוא על 25% מסך הביטוח החיים שהוא שילם.
דוגמאות נוספות, עברתם עבודות? לא עבדתם שנה מלאה בצורה רציפה? אתם בסיכוי מאוד גבוה זכאים להחזר מס. איך שהמס היום מחושב ממש בקצרה, זה שכל חודש מנסים לנרמל אותו לראי שנתי. מה זה אומר? זה אומר שאם עכשיו ינואר, והרווחתם 10,000 שקלים אז התוכנות שכר מניחות שבאותה השנה תרוויחו 10,000 שקלים כל השנה כלומר, בראי שנתי 120,000 שקלים. אבל אם פתאום הגיע מרץ וטסתם לטיול ארוך אז יוצא שבראי שנתי לא באמת הרווחתם 120,000, אלא הרווחתם 30,000, עבור ינואר פברואר ומרץ, אבל עדיין בינואר פברואר ומרץ, הורידו לכם מס כאילו הרווחתם השנה 120,000 שקל. כלומר, מי שלא עבד בצורה רציפה או שהיו לו שינויי שכר קיצוניים זכאי להחזר. זה מסתבך עוד יותר, זוגות נישואים יש הרבה מאוד משחקים ואופטימיזציות שאפשר לעשות כמשק בית, נקרא לזה, בין בני הזוג. אם אחד מרוויח יותר מהשני אפשר לעשות כל מיני הטבות ודברים כאלה, גם שם מתחבא לא מעט כסף. הדוגמא האחרונה כמו שאנחנו תמיד אוהבים לספר זה כשנולד ילד, ואני אספר רגע סיפור על עצמי, לי יש ילד בין שלושה חודשים, ברגע שנולד ילד מה שמצפים מאיתנו לעשות זה לרוץ לאותו טופס 101 שמילאנו בתחילת שנה ולעדכן אותו.
אורן: ממש יש לך כשנולד לך ילד את הזמן לרוץ ולשנות את ה-101.
רועי: ממש ככה.
אורן: בהצלחה.
רועי: אני פה בבושת פנים מספר שגם אני עוד לא עשיתי את זה, והכי הרבה אני אקבל החזר בסוף השנה. אז יש באמת הרבה מאוד ככה בירוקרטיה פיננסית שלא מאפשרת לנו לקבל את המס אמת בזמן אמת.
אורן: אז בוא ננסה ככה דוגמא אחת ממה שנתת שלדעתי היא מייצגת את כולם בוא ניקח את המשכנתא. אם יש לי משכנתא, למעסיק שלי, אין לו מושג שיש לי משכנתא, אז כדיפולט ברמה הבסיסית ביותר אני משלם יותר מס ממה שאני אמור ואין למעסיק שום יכולת הרי לדעת את זה.
רועי: שום יכולת, דוגמא נוספת שהיא די נפוצה זה תרומות. מי שתורם מעל 180,190 שקל בשנה, מקבל 35% מזה חזרה. המעסיק לא שואל אותך בשום שלב האם אתה תורם כסף. אין לו יכולת לעשות את זה בכלל.
אורן: מדהים, הזיה באמת.
אז נתת פה דוגמאות, יש דברים שמראש אני יכול להיערך אליהם? או כל מיני נקרא לזה "טיפי זהב" שאם אני עושה אני מראש אשלם פחות מס?
רועי: אני חושב שהטיפ הראשון שהוא אולי לא טריוויאלי, זה כל שנה לבדוק איך שהמודל בנוי אצלנו. היינו (פיבו) יחסית חלוצים שהציעו את זה, היום כבר יש הרבה מאוד חברות שמציעות מודל דומה, זוהי בדיקה שהיא בחינם, ואם אתם לא בטוחים אם מגיע לכם בכלל החזר, תבדקו, תירשמו לשירותים של פיבו או חברות אחרות ותקבלו תוצאה האם מגיע לכם החזר או לא.
מעבר לזה יש את העולם של תכנוני מס שהוא יכול להיות קצת מורכב ולמי שכן יש יחסית הרבה השקעות, בני זוג עם משכורות שונות וכו אני כן ממליץ לפנות לאיזה שהוא גורם מקצוע כי השקעה של שעה בעלות של כמה מאות שקלים יכולה לחסוך עשרות אלפי שנים בראי שנתי.
אורן: יפה, אז בוא קצת נדבר על פיבו, אם אני הולך להיכנס לתהליך החזר מס, מה אני צריך לעשות ובוא נדבר על פיבו כי בשביל זה אתה פה. כלומר, בוא נתאר את התהליך הסיזיפי, הטפסים, כל הדרק הזה שדיברת עליו. איך הוא נראה היום בתהליך, נקרא לזה 'חדשני' כמו שפיבו מציעה לי בתור לקוח קצה, בתור שכיר.
רועי: אז התהליך היום נראה שנכנסים בעצם לפלטפורמה שלנו, ממלאים שאלון שלוקח שלוש דקות בממוצע סדר גודל של 10 שאלות, שבמסגרתו נותנים כמה פרטים מזהים שכל אחד יודע, לא פרטים שצריך לפתוח או לצלם כל מיני דברים מוזרים בשבילם, ובסוף נותנים לנו גם אישור להשיג את המידע הרלוונטי להחזר מס בשבילך.
בשלב הזה אתם חוזרים לעיסוקיכם. אנחנו מאחורי הקלעים ניגשים לכל מיני מאגרי המידע בינהם רשות המיסים, ביטוח לאומי, בנקים וחברות ביטוח ומשיגים את רוב המידע שרלוונטי לצורך ההחזר מס. אחרי כמה שבועות, לצערי התהליך הזה לוקח זמן כי חלק מהמקורות מידע עוד לא לגמרי חשופים עם API או עובדים בקצבים הגיוניים. אז אחרי כמה שבועות אנחנו חוזרים ללקוח עם איזו שהיא תמונת מצב מסכמת בעברית פשוטה שכל אחד אומר, שהשורה הראשונה אומרת "מה ההחזר שאתה זכאי לו", ושאר השורות מדברות בעצם על כל המידע שאספנו שתוודא שהוא נכון ולא פספסנו כלום. לקוח מאשר ואנחנו בעצם מגישים בשבילו את הבקשה להחזר מס. רק אחרי שהוא מקבל את ההחזר לחשבון בנק שלו, רק בשלב הזה, הוא משלם לנו. רצינו לייצר בעצם תהליך שהוא חסר סיכון ללקוח וזה הדרך עשינו את זה.
אורן: כלומר לא קיבלתי, לא שילמתי.
רועי: ממש ככה.
אורן: ואם אני תא משפחתי, משק בית, אני ואשתי, האם כל אחד מאיתנו עושה את התהליך באופן נפרד? או שעושים את זה ביחד אצלכם בתהליך הזה?
רועי: אז מבחינת המדינה באמת אתם נחשבים כאחד ברמת הדיווח, ולכן צריך ששניכם תירשמו לפלטפורמה. אבל לאחר ששניכם נרשמתם אנחנו מקדמים אתכם ביחד ומאחדים את התוצאות שזה יהיה יותר פשוט.
אורן: אז בעצם את התהליך האפור מסורבל טפסים וכו' היום אצלכם בשירות אני נכנס ובגדול נרשם עושה את כל התהליך בצורה דיגיטלית, שצריך השלמות אני בטח מקבל איזה עדכון אבל בגדול אין יותר מסמכים, טפסים, לדבר עם אנשים, להתווכח עם אנשים. כלומר, כל התהליך הזה בחוויה אחרת לחלוטין.
רועי: זה ממש נכון, אני חושב שאחד הדברים שזיהינו בתחילת הדרך זה שכשיש את כל הטופסידה הזו אנשים נרתעים מזה וגם לא מבינים בזה, אז ניסינו, ובסוף יש את הטפסים האלה אבל הם פשוט מתבטאים בכל מיני כלים טכנולוגים אצלנו מאחורי הקלעים. חסכנו את זה מהלקוח בשביל שתהיה לו חוויה טובה והוא ישלים את התהליך, באמצעות כל מיני טכנולוגיה ותהליכים שאנחנו יצרנו שעושים את זה בשבילו.
אורן : כמה כסף עד היום החזרתם?
רועי: אז החזרנו עשרות מיליוני שקלים רבים, אני מקווה שבקרוב נוכל להגיד מאות מיליוני שקלים. נכון לשנת 2020 היינו השחקן הכי משמעותי בשוק זה שהגיש הכי דוחות להחזר, והדרך שהצלחנו להגיע למספרים כאלה זה באמת תשתית טכנולוגית שמפרקת את כל התהליך הזה שהוא יכול להישמע שיש בו אולי איזה טופס שניים, אבל במציאות יש בו איזה 14 או 15 שלבים שונים ובעצם יצרנו אוטומציה באמצעות כל מיני כלים שמדמה את פעילות רואה החשבון, כאילו היית הולך לרו"ח והוא היה עושה את זה בשבילך רק שהיום התוכנה עושה את החלק הארי של זה ועוד קצת השלמות ידניות.
אורן: טוב אז יש עוד קצת דרך עד המיליארד כסף שקבור בקופת המדינה ופיבו כמו רובין הוד הולכת להוציא אותו בשבילנו. רק בשביל להבין, אתם בזכות התהליך הדיגיטלי הזה יכולים לתמוך או לעזור להרבה יותר לקוחות, הרבה יותר שכירים להוציא את הכסף והתוצר של הדבר הזה הוא שבאמת פיבו לפי מה שאתה אומר הגישה הכי הרבה החזרי מס בשנת 2020, זה דיי מיינד בלוינג מבחינתי כלומר יש פירמות רו"ח ענקיות בישראל ופיבו שהיא חברת סטארטאפ בעולמות הפינטק עושה יותר מכולם.
רועי: נכון
אורן: אוקי. פשוט וקל אה? אז בעצם איך אתה מסביר את זה שב-2020 כמו שאמרת, הייתם השחקן הכי גדול בהחזרי מס, כלומר ניקח את פירמות הרו"ח הכי גדולות בארץ, אתם פיבו, עשיתם החזרי מס יותר מכולם. בוא תנסה לתאר לי א' איך זה קרה ו-ב' מה ההבדל כלומר איך אתה מסביר את השוני הזה?
רועי: אז תראה, חברות שעושות החזרי מס או משרדי רו"ח שעושים את זה קיימות שנים. איך שזה נראה שם זה שבעצם לקוח מגיע, מבקשים ממנו רשימה של טפסים, ואז הרואה חשבון מתחיל באופן ידני למלא ככה רובריקה רובריקה, הוא לא חושב הרבה פעמים על אופטימיזציה בראי רב שנתי הוא חושב כבר על התיק הבא של הלקוח הבא שהוא יצטרך לטפל בו. ושהסתכלנו על זה אמרנו אוקי איך עושים לדבר הזה סקייל. לקחנו את מה שנקרא, תבינו כמה השפה הזאתי קשה, זה נקרא "פקודת מס הכנסה", זה בעצם חוק שמתאר איך מחשבים החזר מס רק בשפה קצת קשה ובעצם הפכנו אותה לקוד, לקוד טכנולוגי, פירקנו את כל הסעיפים השונים שם ובנינו תוכנה שבכל רגע נתון יודעת לחשב את כל התרחישים השונים, להבין מה אופטימלי בשביל הלקוח ומבחינת התוכנה מן הסתם אין הבדל אם היא עושה את זה עכשיו ליוזר אחד או לעשרת אלפים יוזרים, אולי זה דורש עוד קצת זמן חישוב אבל זה הכל. וזה בעצם מה שאפשר לו לעשות את הדבר הזה בסקייל.
אורן: אז אפילו אם ניקח את זה צעד אחד קדימה, ברמה הקונספטואלית, בגלל העומס בתיקים שיש לפירמות רואי החשבון אז בסוף הן, סליחה על המילה, מחפפות לפעמים. כלומר, לא בהכרח או יכול להיות שאין להן את המידע הזה, אבל הן לא מסתכלות על כל התמונה בשונה מהטכנולוגיה ומה שהיא אפשרה לכם בפיבו, להסתכל על התמונה המלאה ולהביא לנקרא לזה ההחזר המקסימלי עבורי.
רועי: אני לא אוהב להגיד על אחרים שהם מחפפים או משהו כזה אבל אני פשוט שהגידול שלהם היה נקרא לזה רגע לינארי בכמות הלקוחות. אם הם היו צריכים אדם אחד לתמוך בעשרה תיקים אז הם היו צריכים 10 אנשים בשביל לתמוך ב-100 תיקים ומאה אנשים בשביל 1000 תיקים. אני מקווה שלא טעיתי איפה שהוא בחשבון בדרך. אבל זה בעצם משהו שהוא מאוד מגביל למישהו שפועל כעסק.
אורן: בוא ניקח רגע, נסתכל בראייה מחוץ לישראל בסדר? תנסה לספר מה קורה במדינות אחרות, מה קורה שיש חברות כמוכם או מדינות שבכלל אין את השירות הזה או לא צריכות את השירות הזה ובמדינות בהן הכסף הולך לפח.
רועי: אולי רגע נדבר על החריג, החריג זה שבדיה ששם פעם בשנה אזרחים מקבלים מכתב מהמדינה ובו כתוב "חישבנו לכם, זה מה שמגיע לכם, בהצלחה" אבל זה באמת באמת חריג. ברוב העולם ממש ברובו, מיסים זה קשה, זה אפור, אנשים לא מבינים את זה, כל שנה בטח עם כל העבודות החדשות שרק צצות והגלובליזציה שקורית, זה נהיה רק מסובך עוד יותר ועוד יותר, ויש הזדמנות, הזדמנות אמיתית. אני חושב שדווקא אחד השווקים המעניין להסתכל עליו הוא דווקא השוק האמריקאי, בו למי שמכיר טיפה למי שיש חובת הגשה, מה זה אומר? זה אומר שכל אזרח אמריקאי חייב להגיש את דוח ההחזר הזה בכל שנה לרשות המיסים, זה ככה כבר עשרות שנים, ולכן השוק כבר יחסית מפותח, יש כמה חברות שדי שולטות על השוק, הגדולה בהם היא טורבוטאקס, חברת בת של אינטו-איט, חברה שעושה כל מיני דברים מעניינים. אחד הדברים המעניינים על טורבוטאקס זה שלפני משהו כמו 15 שנה , הם עשו הסכם עם רשות המיסים האמריקאית , שבמסגרתו רשות המיסים משלמת להם כדי שהם יציעו את השירות הזה בחינם לעשירונים יחסית נמוכים באוכלוסיה. רשות המיסים הבינה שהיכולת שלה להתחרות עם השוק הפרטי ולתת חוויה טובה היא בין מוגבלת ללא קיימת. בפיבו אנחנו מסכלים בעיקר על אירופה, שם הצורך הוא חד משמעית קיים, בשנתיים שלוש האחרונות קמו בין 10-20 חברות סטארט אפ בטריטוריות שונות שמנסות לפתור את הבעיה הזאת אבל עדיין זה נחשב אוקיינוס כחול עם הזדמנות מאוד גדולה.
אורן: מעניין מאוד, אז פיבו עושה הרבה מאוד שיתופי פעולה עם כל מיני גופים. ספר לנו איזה שיתופי פעולה ולמה עשיתם אותם. מה אתה רואה מאחורי אותם שיתופי פעולה.
רועי: אחד הדברים שהבנו זה שבעצם ע"י שיתוף פעולה עם כל מיני גופים פיננסים וגופים מוסדיים, אפשר לייצר מודל ששני הצדדים מרוויחים. פעם אחת הבנק מצליח להביא עוד ערך ללקוחות שלו, ערך פיננסי אמיתי שנורא קל להסדיר אותו, ומהצד שלנו אנחנו בעצם מצליחים לייצר חוויה שהיא הרבה יותר הוליסטית ומלאה. בכל שיתוף פעולה כזה מאחורי הקלעים וכמובן באישור הלקוח, אנחנו חוסכים עוד שלב, נותנים חוויה שהיא הרבה יותר קלה מהירה נגישה בשביל לבצע את ההחזר מס. אנחנו היום חונים באפליקציה של דיסקונט לצד פאמלי ביז בשדרת השותפים, נמצאים שם כבר מעל שנה. במקביל, עובדים גם כן עם בנק לאומי ועם פפר שפשוט עובד מצוין וממש בימים אלו, בקמפיין עם חברת הראל ומקווה שבקרוב עם עוד כמה גופים.
אורן: תנסה להרחיב למה הראל, מה האינטרס שלה. כלומר ברור שיש פה את איך הם מצטיירים ודברים כאלה אבל האם זה פוגש את הלקוח בעוד מקומות, מעבר למיתוג?
רועי: אז אני שמח ששאלת דווקא על הראל כי אני חושב שזה המקום שהכי קל להסביר את זה. חברת ביטוח באיך שרובנו חושבים עליה, זה משהו שאנחנו צריכים לעשות אם אנחנו מדברים איתה זה בד"כ או שצריכים לשלם להם עוד כסף או שצריך לתבוע, אפילו המילים שם הן קשות, בגלל שקרה איזה שהוא אסון. אין שם המון חוויות חיוביות, אז אחד הדברים שהראל גם כן רצו, זה לייצר חוויה חיובית בממשק עם חברת הביטוח, ומה יותר חיובי מלהחזיר ללקוח 6000 שקל שהוא לא ציפה להן?
אורן: מדהים, לפני שככה התיישבנו פה על הכיסאות מול המיקרופונים, סיפרת לי את הסיפור של ההחזר מס הראשון של פיבו. תספר למאזינים כי זה סיפור שכולם חייבים לשמוע.
רועי: אז שהתחלנו, כמו שציינו הרקע שלי ושל שותפיי הוא לא מעולם החשבונאות, אנחנו למדנו את הנושא הזה בידיים, ישבנו במשרד רואי חשבון ועשינו משהו כמו 1000 דוחות בעט ונייר ממש כדי להבין לעומק את המתריה. אחד הדוחות הראשונים שעשינו, היה דוח החזר שעשיתי על עצמי, לשנת 2013 אם אני זוכר נכון, משהו כזה. שחישבנו את זה בסימולטור של רשות המיסים ש"מנגישה את השירות" (במרכאות), יצאה תוצאה של 84 שקלים. אמרתי איזה כיף נקבל ארוחת שווארמה. אז הגשנו את הבקשה וכמה שבועות אחרי קיבלתי מרשות המיסים דרישת חוב של 84 שקלים. ואז גילינו שב"מס הכנסאית" אם יש שפה כזו, אם יש סכום בפלוס סימן שאתה חייב להם.. ככה כל המערכת מתוכנתת, וכשאתה זכאי להחזר הוא במינוס. ככה הגשתי דוח לרשות המיסים ובסופו נאלצתי לשלם לרשות המיסים 84 שקלים.
אורן: אז צדקת עניין של פלוסים ומינוסים. אבל ניקח את זה צעד אחד קדימה, אני בא ונרשם לשירות של פיבו, ובסוף כתוב לי פלוס, כלומר אני חייב לרשות המיסים 5000. מה קורה אז? אני צריך לשלם או שפיבו עוצרת אותי לפני. כי חבל למה שאני אשלם אם אף אחד לא שאל אותי?
רועי: אז אני אגיד את זה רגע מכיוון אחר, החוק לא מחייב אותך לשלם גם אם אתה יודע שאתה חייב בשנה מסויימת אתה לא חייב לשלם. אנחנו במסגרת הבדיקה לא מייצרים שום מחוייבות , עם רשות המיסים, אנחנו מציגים לך את השורה התחתונה ואת התוצאה.
אורן: אז אני אומר שיכול להיות שאני חייב כסף למס הכנסה, איך זה משפיע על התהליך? נגיד אני התחלתי את התהליך בפיבו ופיבו הרי מצאה שאני חייב לא זכאי להחזר אלא חייב כסף, אז מה אני אחרי זה הולך לשלם את זה? או שאני יכול לשתוק ואף אחד לא ידע ששום דבר קרה.
רועי: אז הנקודה שבה אנחנו באמת פוגשים הרבה, אני אספר רגע שתי אנקדוטות מעניינות על הרישום, הראשונה היא שבארה"ב הדבר שאנשים הכי פוחדים ממנו הוא רשות המיסים (יש ממש סקר), והדבר השני הוא שבישראל ממש רואים שככל שהדור צעיר יותר פחות מפחדים מרשות המיסים. חשוב להגיד שהבדיקה נעשית אצלנו, אנחנו לא "מעירים" את רשות המיסים, אין פה שום משהו שיכול לגרום להם להגיד לך בוא תשלם. אתה בסוף יכול לבחור, הבנת שבשורה התחתונה אתה חייב להם כסף, אם אתה רוצה לשלם או לא החוק לא מחייב אותך לזה.
מה שמצחיק זה שפעם בכמה זמן יש יוזר שיותר צדיק מהאפיפיור ובוחר לשלם בכל מקרה, ואני רוצה גם להוסיף שקבלת תוצאה של חוב יוצאת לפחות מ-10% מהמקרים.
אורן: אז בעצם שום דבר לא נחשף למס הכנסה, כל עוד על פניו לא הגשתי שום דבר או אתם הגשתם בשמי, זה כלום, זה ביני לבינכם.
רועי: ממש ככה, הבדיקה היא פנימית וכל המידע נשאר אצל פיבו.
אורן: אז הבנתי שאני יכול בעצם ליזום, ולהתחיל אצלכם תהליך ולבדוק אם אני זכאי להחזר מס. יש סיטואציה בה מחייבים אותי לבדוק האם אני זכאי או חייב במס?
רועי: יש שתי אוכלוסיות היום במדינה שחייבות להגיש דוח כל שנה. הראשונה היא עצמאיים, שלא נדבר עליהם יש להם רו"ח הם מתעסקים עם זה. וגם אם מישהו נשוי לעצמאי/ת, כמו שאמרנו מקודם זה אותו משק בית, ולכן החזר מס לא רלוונטי אליהם. האוכלוסייה השנייה היא שכירים שמחוייבים להגיש דוח כאשר הסיבות לכך הן: כאלו שמרוויחים באזור ה-600,000 שקלים בשנה, או כאלו שהשקיעו בברוקר זר שלא מנקה את המס במקום, זה אומר שמשקיעים היו להם רווחים ולא הורידו להם את המס. הם חייבים להגיש דוח כל שנה. המוצר שלנו תומך גם בהם. ההצעת ערך היא מעט שונה, היא בעצם לעזור בתהליך הבירוקרטי והמורכב של הגשת דוח, לצערי שם זה לא תמיד נגמר בזכאות של החזר, אבל זה בוודאות תהליך הרבה יותר נוח נגיש מהיר מלעשות את זה לבד או ללכת לרואה חשבון.
אורן: וחשוב להגיד או תקן אותי אם אני טועה, הם לא יודעים שהם צריכים להגיש דוח למס, אבל קונספטואלית רשות המיסים לא באה אליהם ודורשת, אלא אחרי כמה שנים יכולה להגיע אליהם ולהגיד חבר'ה לא עשיתם דוח מס. תיאורטית הם צריכים לדעת שאם הם סוחרים במניות באופן עצמאי בגוף שלא מנכה להם או אפילו מטבעות קריפטו תיאורטית לפי החוק האחרון גם הם צריכים לדווח מס והם צריכים לדעת את זה. כלומר אנחנו צריכים לדעת ולפנות.
רועי: נכון, ואם מישהו לא בטוח ורוצה רגע להבין מה מצבו הוא מוזמן לפנות אלינו ונכווין אותו האם הוא חייב או שהוא רק בא לבדוק החזר.
אורן: אבל כנראה ששווה לבדוק בכל אופן נכון? כי רוב הסיכויים שאנחנו זכאים להחזר מס.
רועי: נכון.
אורן: כי ברוב המקרים מגלים שאנחנו זכאים להחזר מס. מדהים אז אנחנו ממש לפני סיום. איפה אתה רואה את פיבו ואת עולם המס של ישראל, שהיום אנחנו נחשפים ליותר ויותר פינטק וטכנולוגיות וחדשנות בעולמות האלה ובעולם הפיננסי. וגם בעולם המיסים איך אתה רואה את העולם הזה קדימה ואיך פיבו משתלבת בכך העולם החדש הזה.
רועי: אז אנחנו אוהבים לקרוא לכל העולם הזה בירוקרטיה פיננסית, יש הזדמנות ענקית אני כל פעם שאני מתחבר לביטוח או פותח איזה קופת פנסיה או אפילו מנסה להצטרף לבנק חדש אני תופס את הראש ואומר לעצמי שאני לא מאמין שזה העולם שאנחנו חיים בו. שהתחלנו את פיבו מה שהיה לנו בראש הוא לייצר פתרון להחזרי מס שיש בו פוטנציאל גדול יותר, במעלה הדרך הרבה מהלקוחות שלנו נותנים לנו פידבק שעשיתם אחלה עבודה עם ההחזרי מס שלנו, אולי תעזרו לי גם בקופת גמל, פנסיה, כרטיס אשראי השקעות. הרבה מאוד שאלות, מסתכלים עלינו כאיזה שהוא איש פיננסים, מעטפת 360 לכל הבירוקרטיה הרלוונטית. ובעצם שאנחנו מסתכלים כמה שנים קדימה, אנחנו ממש מסתכלים על זה ככה לפיבו יהיו כמה מצרים שהופכים תהליך בירוקרטי פיננסי מורכב, למשהו פשוט קל נגיש מהיר, חונה באותה פלטפורמה תחת אותו ברנד, עם אותה חוויה וזה מה שיהיה בשנים הקרובות.
אורן: אני חושב שזה מאוד מעניין מה שאתה אומר, אני חושב שהרבה, וגם מחקרים תומכים בזה, הרבה אנשים לא עושים או כי הם לא יודעים, שזו בעיה אחת, או שהם יודעים ורק חוששים מהפרוצדורה שהם יצטרכו לעשות כחלק מאותה החלטה שהם קיבלו לעצמם. סופר מעניין. שאלת הבונוס שלנו, שהיא שאלת ההפתעה, הסנדלר הולך יחף, תפיסת העולם שלנו היא שכולם צרכים מוצרים פיננסים וכולנו הולכים יחפים כלומר יש מוצרים פיננסים שאנחנו צורכים והם לא תואמים את הצרכים שלנו או שהם יקרים מידי או שיש אפשרות לשפר שם מחיר, תנאים בעצם התאמה אלינו. איזה מוצר אתה מתחייב לשפר או ששיפרת שינית עשית בעול הפיננסי האישי שלך?
רועי: אז יש לי דוגמא שפגשה אותי לאחרונה שקשורה לכמה משלמים על המרה בין 2 מטבעות, בין דולרים לשקלים או הפוך. זה פגש אותי אחרי שהייתי באיזו נסיעה בחול ואמרתי אם אני ממיר כסף בשדה טוחנים אותי באיזה 3.5%, אם אני מושך מכספומט בחול זה עוד יותר, ואם באשראי בחול זה 2.5% יותר. אז עשיתי בירור וגיליתי שני דברים: הראשון הוא שיש כרטיסי אשראי, ולמען הגילוי הנאות לא קשור אליהם בשום דרך, אני משתמש בכרטיס האשראי של קבוצת הפייסבוק אי ניד איט, שהוא כרטיס חינמי והוא מציע אחוז בזה שמגהצים אותו בחול. כלומר גיהצתי בחול, שילמתי אחוז יציג על שער הדולר, זה הכי זול שאני מצאתי, בטח חינמי. הדבר השני הוא שאם צריך להמיר סכומים גדולים בין דולר לשקל או בין שקל לדולר, רובנו הולכים לבנק מה שאנחנו לא יודעים זה שהבנק לא נותן שערים כל כך אטרקטיביים, ומה שכדאי לעשות זה לפנות לבתי ההשקעות לאלטושר שחם למשל יש שירות שנקרא פיננשיאל סרביסז משהו כזה שהם נותנים שערים פשוט טובים משמעותית יותר מהבנק לא משנה כמה ניסיתי להתמקח זה יוצא בהמרות גדולות הבדל של אלפי ויכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים של המרה בין דולרים לשקלים.
אורן: אז פרקטית תבדקו. אז לפני שאנחנו מסיימים קצת לגזור ולשמור, הדברים שאני ואני חושב שאנחנו כולנו לקחנו ממך רועי שהיית איתי פה, קודם כל למדינה יש מלא כסף, שהוא כסף שלנו אז הגיע הזמן שניקח אותו. כמה דברים שנזכור מאחורי הראש שלנו שאם קרו לנו או יש לנו אז כנראה שמגיע לנו החזר מס זה הזמן לפעול. (1) אם יש לנו משכנתא או ביטוח חיים, כנראה שאנחנו זכאים להחזר מס. (2) אם עברנו עבודה או שינינו שכר, לא עבדנו תקופה מסוימת, ואחרי זה חזרנו לעבוד כנראה שמגיע לנו החזר מס. (3) נולד לנו ילד, שינינו את המצב המשפחתי שלנו, גם שם סביר שמגיע לנו החזר מס, (4) פרקטית כנראה שלרובנו מגיע החזר מס ופשוט שווה שנבדוק. אפשר לבדוק עד 6 שנים אחורה. אז זה הזמן להגיד תודה רועי שהגעת אלינו, אני מאוד נהניתי אני בטוח שזה סופר פרקטי לרוב המאזינים שלנו, רוצו להחזיר את המס ששייך לכם וקבור במדינה
רועי: תודה כיף היה להיות פה
אורן: אז הגיע לסיומו עוד פרק של "הארנק" מוזמנים לעקוב אחרינו בקבוצת הפייסבוק שלנו "כסף בגובה העיניים", באינסטגרם, בספוטיפי ובאפל פודקאסט. אם אהבתם תעקבו אחרינו ותפרגנו לנו ב-5 כוכבים בדירוג זה בחינם את כל הקישורים לערוצים השונים תוכלו למצוא בתיאור הפרק
נתראה בפרק הבא.
