אז איך זה קורה? תחילה יש לוודא, כי קיים חשבון פעיל בבנק אליו אנו רוצים לעבור. לאחר פתיחתו, יש להיכנס לאתר האינטרנט או לאפליקציה של הבנק החדש ולהגיש בקשה להעברה. לאחר העברת הפעילות ייסגר החשבון בבנק הישן. נציין, כי הניוד יכול להיעשות באופן מקוון.
קצת סדר בבאלגן, כמה נקודות חשובות ברפורמה החדשה:
· אין הגבלה על מספר הניודים בין הבנקים, אך צריך שיחלפו 3 חודשים מהניוד האחרון על מנת להעביר שוב את הפעילות.
· לגבי כרטיסי אשראי:
כרטיס בנקאי יבוטל עם סגירת החשבון ולכן יש להוציא כרטיס בנקאי חדש עם פתיחת החשבון החדש. כרטיס חוץ בנקאי פשוט ישויך לחשבון החדש.
· מהיום השני לאחר הגשת הבקשה לניוד החשבון (במהלך 7 ימי העסקים עד שהחשבון עובר) לא נוכל להמשיך להשתמש בכרטיס החיוב הבנקאי (כן שמעתם נכון!) ולא נוכל לשנות את בעלי החשבון או לבצע פעולות מתמשכות כמו הזמנת צ'קים, מתן הוראות לחיוב חשבון וכו'. כאמור, צריכה להיות זהות מוחלטת בין בעלי החשבון ובמידה ומתווספים בעלים לחשבון - נדרשת הסכמה של הבעלים הנוספים לניוד הפעילות.
· יום ביצוע הניוד בפועל נתון לבחירה. אם לא נקבע יום כזה, אז הבנקים נדרשים לעשות זאת תוך מקסימום 7 ימי עסקים.
· נוכל להתחרט על העברת החשבון עד יום לפני ביצוע הניוד בפועל, כלומר עד לסוף היום ה 6 של תהליך ההעברה.
· יש לנו זכאות לכך שכל ההטבות בבנק הישן שלנו ישמרו למשך 3 חודשים ממועד הבקשה לניוד, או עד ההעברה בפועל.
· אם פתאום הבנק הישן מציע הטבות בתנאי שנבטל את הניוד אז רצוי לנצל הטבות ארוכות טווח ולא רק הטבות זמניות קצרות, בכלל זה ביטול דמי כרטיס בנקאי של הבנק הישן.
· אז פתחנו חשבון בבנק חדש, נוכל לבקש שיניידו אליו את הפעילות שיש לנו בשני החשבונות האחרים?
כן, ניתן לנייד לחשבון חדש אחד פעילויות ממספר חשבונות קיימים.
· הבנק החדש הוא הכתובת לכל השאלות הנוגעות לתהליך ניוד החשבון.
· שירות "עקוב אחריי" יאפשר את ניתוב התנועות מהחשבון הישן לחדש במשך שנתיים ממועד המעבר - בניגוד למצב שהיה לפני הרפורמה החדשה, בו במידה והיינו עוברים לבנק אחר, היה עלינו לעדכן את כל הגופים המזכים והמחייבים של חשבוננו במספר החשבון החדש.
הפעולות שינותבו בשירות "עקוב אחריי" במשך שנתיים הם: זיכויים וחיובים עתידיים בש"ח וצ'קים שיופקדו לטובתנו. שנתיים זו תקופת זמן לא קצרה אשר נועדה להקל על המעבר בין הבנקים, תוך ציפייה להיערכות של צדדים שלישיים בעדכון פרטי החשבון החדש לחיוב/לזיכוי שמתבצע בידי אותו גוף שלישי באופן קבוע.
· לא ניתן לנייד חשבונות עם מורכבות משפטית כמו חשבונות נאמנות, נפטרים, חשבונות שמתנהלים באפוטרופסות, חשבונות תאגיד ומעוקלים.
· אם יש דברים שלא ניידנו, כמו הלוואה, החשבון בבנק הקודם לא ייסגר באופן אוטומטי ועלינו לדאוג להמשך פירעון ההלוואה ולסגירת החשבון בסיום.
· ניוד של מינוס או הלוואה כפופים להסכמת הבנק החדש:
יכול להיות שהבנק החדש יבקש בטחונות חדשים או שינוי בפירעון החוב. בנוסף, נשים לב לריבית שהוא מציע - האם היא גבוהה יותר מהריבית בבנק הקודם? בקיצור, לגבי העברת הלוואות ובתוכן גם משכנתאות, יחד עם פיקדונות וחשבונות חיסכון, כל אלו יועברו לטיפול פרטני של הבנק מול מולנו.
· ונקודה אחרונה, כל מידע אשר יועבר בין הבנקים יתבצע בכפוף לדיני הפרטיות.
איך נדע אם כדאי לעבור בנק?
נבחן האם משתלם לנו לעבור בנק כך שלאחר צמצום העמלות עבור השירותים החשובים לנו בבנק, נתחיל מהוצאת תעודת הזהות הבנקאית (ניתן לעשות זאת בכל אחד מהבנקים השונים), שם נוכל לראות את כל העמלות ששילמנו לבנק בחלוקה לשירותים השונים ונסמן מה השירותים המשמעותיים לנו (למשל פעולות בעובר ושב, ניירות ערך וכו'). בדרך זו נדע ונגדיר מה העמלות שאנו משלמים ועל מה ״להילחם״ עם הבנק החדש והישן. לאחר מכן, נלך ל 2-3 סניפי בנק, נגיד להם מי אנחנו ונקבל הצעות מחיר. כך נוכל להשוות כמה מציעים לנו עבור אותם שירותים בבנק החדש ולשפר משמעותית את המצב שלנו.
לצד בחינת העמלות וההטבות בעמלות, נשים לב להשוות גם בין הריביות על המינוס. בנוסף, ניתן דגש להאם ההטבות בבנק החדש הן זמניות או לטווח ארוך.
לבסוף, נוכל לקבל החלטה נבונה אם לעבור בנק או להישאר בבנק שלנו (אשר לאחר מיקוח יציע לנו תנאים טובים יותר).
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון: "השאלה האם יש תחרות אמתית. הוועדה תמשיך לעקוב ותוודא שהתכלית של הרפורמה, שהצרכן ישלם פחות ויקבל תמורה יותר טובה לכספו, אכן מתממשת"
מקורות:
כאן 11 - שאול אמסטרדמסקי
Photo from Pexels by:
ExpectBest , OnoKosuki , AndreaPiacquadio
