אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם לרבות ניירות ערך, יחידות השתתפות בקרנות נאמנות ו/או כל נכס פיננסי אחר.
הקרנות לא היו כל כך פופולאריות מאז 2013, כשבנק ישראל הוריד את הריבית. עכשיו, עם עליית הריבית הן חזרו להיות השקעה בטוחה יחסית וכנראה שזו הסיבה שרק ב- 2023 הושקעו בה עשרות מליוני שקלים.
נכון שאומרים שכל ריבוע הוא מרובע אבל לא כל מרובע הוא ריבוע? אז בעצם כל קרן כספית היא בעצם קרן נאמנות, אבל לא כל קרנות הנאמנות הן קרנות כספיות.
קרן נאמנות היא השקעה בה המון אנשים משקיעים כסף בקרן בניהול אנושי (יש מישהי או מישהו שמקבלים את ההחלטות במה להשקיע).
זה קצת כמו שניתן לחבר/ה (עם רישיון ייעוץ השקעות) לנהל עבורנו את תיק ההשקעות שלנו, רק שבמקום לעשות את זה רק בשבילנו, זה מנוהל בשביל עוד המון אנשים במקביל.
קרן נאמנות משתפת עם המשקיעים מה החזון שלה, איפה היא מתכוונת להיות מושקעת ואיפה היא מושקעת היום, וככה כל אחד ואחת יכולים להחליט אם הם מעוניינים להצטרף למסיבה.
קרנות נאמנות רוכשים דרך הבנק או גופי ההשקעות, וזה קצת כמו לקנות מניות: קובעים מה הכמות שרוצים לקנות ונותנים פקודת מכירה. זה כמו להעביר כסף לפיקדון, רק עם שם אחר על הכפתור.
קרן כספית היא סוג של קרן נאמנות. מה שמייחד אותה מול מקרנות נאמנות אחרות זה שהחוק קובע בדיוק איפה היא יכולה להשקיע את הכסף שלה. כל זה כדי להבטיח שההשקעה בקרן כספית תהיה יחסית בטוחה.
אחד המקומות בהם הקרן הכספית משקיעה את הכסף שלנו הוא פיקדונות בנקאיים, וזה אחד היתרונות הגדולים של קרן כספית והסיבה שבזכותה היא הפכה למתחרה בפיקדונות הבנקאיים: השקעה יחסית בטוחה ולטווח קצר.
אז למה בקרן כספית יכולים להרוויח יותר מבפיקדון? כי בקרן כספית באה מנהלת הקרן ואומרת לבנק: יש לי ככה וככה כסף, כמה ריבית תתנו לי? ואז הבנק נותן לה ריבית ממש טובה כי יש לה סכום מאוד גדול להשקיע. כשאנחנו משיקיעים ומשקיעות לבד, אין לנו סכום כל כך גדול ולכן הבנק לא יציע לנו תנאים עד כדי כך טובים.
גם בפיקדון הבנקאי הבנק בסוף לוקח את הכסף שלנו ומשקיע אותו. בתקופה הזו הרווח שלנו על השקעה בפיקדון והשקעה בקרן כספית הוא די דומה, אולי עם יתרון קל לקרנות הכספיות. אם תרצו מספרים, היום הריביות בבנקים על פקדונות הן בטווח בין 3%-5%, ואפשר לראות אותם רווחים גם בקרנות הכספיות.
מתי אפשר למשוך את הכסף - או המילה המעצבנת בשפה המקצועית, "נזילות". אפשר בעצם להוציא את הכסף שהשקענו בקרן כספית לחשבון שלנו בכל יום. כשמדברים על חסכונות ופקדונות בבנקים, לפעמים יש נקודות יציאה פעם בחודש או פעם בכמה חודשים, אבל לפעמים הכסף שלנו יכול להיות נעול לשנתיים בהן לא נוכל לגעת בו גם אם ממש נצטרך. השקעה בקרן כספית מאפשרת לנו להשקיע בצורה בטוחה יחסית, ועדיין למשוך את הכסף לחשבון מתי שנרצה אם פתאום נצטרך אותו בדחיפות.
סכום ההשקעה - בקרן כספית אין מינימום להשקעה - אפשר לשים איזה סכום שנרצה.
דמי ניהול נמוכים - אז כאן צריך רגע להפריד בין דמי ניהול בקרן עצמה, לדמי ניהול שאתם משלמים על מסחר בשוק ההון דרך בית ההשקעות או הבנק. על קרן כספית לא משלמים דמי קנייה ומכירה או אחזקה, אבל כן יכול להיות למשל שאם תבחרו להשקיע דרך הבנק תשלמו גם עמלה על עצם זה שפתחתם תיק מסחר בבנק.
לגבי דמי הניהול של הקרנות הכספיות, זה משתנה שכדאי לקחת בחשבון כשמחליטים באיזה קרן כספית כדאי להשקיע. לגבי דמי נוהל על מסחר, כאן ממש כדאי לעשות השוואת מחירים ולראות איפה הכי כדאי להשקיע. בבנק לרוב יש דמי ניהול רבעוניים ועוד כל מיני עלויות- חשוב וכדאי לבדוק מראש. לגבי עמלות קנייה/ מכירה, יש עליהן פטור כשקונים קרנות כספיות.
כמה מס אנחנו משלמים - בפקדונות, אנחנו משלמים 15% מס על הרווח. המס שאנחנו משלמים על קרנות כספיות הוא לא קבוע, אלא משתנה לטובתנו, בהתאם לרמת האינפלציה במדינה (שמחושבת בעזרת מדד המחירים לצרכן), והוא עומד על 25% מהרווח הריאלי. נסביר את הסינית הזאת בעזרת דוגמה:
נניח ויש לך 100 שקלים, ומדד המחירים לצרכן עלה ב- 5%.
אם השקעת פיקדון בנקאי והרווחת 5 שקלים, המס יהיה 15% - כלומר, 0.75 ₪.
אבל אם השקעת בקרן כספית והרווחת 5 שקלים השנה, המס יהיה 0%. כי בעצם השתוות לגובה עליית המחירים. רק כשהקרן הכספית "תנצח" את עליית המחירים, אז המס יהיה 25% על אותו פער בין מה שהרווחת לבין העלייה. עוד על אינפלציה אפשר למצוא כאן.
פה זה קצת מסתבך, כי יש מגוון של קרנות כספיות, וכשבאים לרכוש קרן כספית צריך להחליט מה לקנות. הפרמטרים להחלטה לרוב כוללים את התשואה (חשוב להשוות גם ברמה החודשית וגם ברמה השנתית) וגם את דמי הניהול של הקרן. באתר פאנדר תוכלו לראות בצורה די מסודרת נתונים על הקרנות הכספיות. העמודות של "תשואה תיאורטית שנתית" ו"דמי ניהול" הן אלו שהכי מעניינות להסתכל עליהן, אבל עדיין חשוב להבין שאין הבטחה לתשואה וזו רק הערכה. אבל רק לפי ההערכות, אפשר לראות שאחוזי התשואה המשוערים בכל הקרנות נעות בין 4-5%.
כנראה בגלל שזה פשוט, בטוח ונוח. סיבה נוספת היא שאנשים פשוט לא יודעים. לא רק לא יודעים שיש דבר כזה קרנות נאמנות בשם קרנות כספיות, הם לא יודעים איך קונים אותן, וכמה זה עולה, ומפה לשם הרבה יותר קל להפקיד לחיסכון בכמה קליקים (אנחנו מקווים שלפחות היה תהליך של התמקחות עם הבנק לפני הקליקים האלה).
אבל לנוחות יש מחיר - הקרנות הכספיות נותנות מוצר דומה, עם יתרונות שיכולות להפוך אותן ליותר אטרקטיביות מהפקדונות הרגילים שאנחנו אוהבים לאהוב.
יש לנו גם מזל וגם שכל. חברנו ל- Fair, פלטפורמה דיגיטלית למסחר בקרנות נאמנות. יש להם אפליקציה שמאפשרת לקנות ולמכור בקלות כסף בקרנות כספיות- בדיוק כמו שהיום פותחים פקדונות דרך הטלפון, אפשר גם להשקיע בקרנות כספיות דרך האפליקציה. המינימום הראשוני להשקעה הוא 200 שקלים, מה שהופך את הקרנות הכספיות למוצר שממש קל להתחיל להתנסות בו, גם אם זה עדיין נשמע קצת מפחיד. הנה לינק שלנו להצטרפות ל-Fair בשביל להתחיל להתנסות.
אם גם אחרי הבלוג הצעד הראשון הוא עדיין קצת קשה, נפגשנו בפודקאסט שלנו עם אלעד שפר מנכ"ל Fair, ושאלנו אותו את כל השאלות שאולי עדיין יש לכם. מוזמנים ומוזמנות להאזין לפרק.
