ראשית, חשוב להבין שהלבנת הון היא כמובן עבירה פלילית: חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, מפרט בדיוק על כך. העונש על הלבנת הון יכול להגיע עד לכ-10 שנות מאסר, תלוי בחומרת העבירה.
בואו ניסע לטיול אחורה בזמן: אנחנו נמצאים בארצות הברית של שנות ה-20. אנחנו נמצאים בתקופה שנקראת תקופת היובש (Prohibition), ואנחנו עדים לקונפליקט בין שתי קבוצות שונות: תומכי היובש (Drys) ומתנגדי היובש (Wets). הדיון הוא כזה: האם לאפשר למכור ולהחזיק מוצרים אלכוהוליים. תומכי היובש מתנגדים למכירה והחזקת משקאות חריפים, מסיבות של בריאות ומסוריות. מתנגדי היובש מתנגדים אליו בעיקר ממניעים של חופש בחירה וזכויות.
ההתנגדות החריפה (ראיתם מה עשינו כאן? 😉) לחוק היובש יצרה שוק שחור של מכירת אלכוהול. כשכסף לא חוקי הופך להכנסות של אדם או ישות מסוימת, הוא לא יכול להרשות לעצמו להכניס אותו למערכת הפיננסית הבנקאית באופן רגיל, כי אז יבינו שמתבצעת פעילות לא חוקית.
השם אל קאפונה אולי מצלצל לכם מוכר. קאפונה היה דמות בולטת במאפיה האמריקאית באותם שנים של תקופת היובש. באותה תקופה, קאפונה עסק במגוון פעילויות לא חוקיות, ביניהן מכירת אלכוהול. כאשר משתמשים בכסף שחור בכמויות קטנות, בדרך כלל מבצעי העבירה פשוט משתמשים בכסף מזומן בלבד: הכמויות הן קטנות ואין סיבה להכניס את הכסף למערכת הבנקאית, כמו למשל כשבעל מקצוע רוצה להתחמק ממס ומבקש תשלום במזומן ואף מציע לתת הנחה. אותו בעל מקצוע לרוב יתנהל פשוט בכסף מזומן ויחזיק ערימה גדולה של מזומנים ברשותו.
אך כשמדובר באל קפונה, שעל פי ההערכות הלבין הון בשווי של 100 מיליון דולר בשנה (השווים כ-1.4 מיליארד בתקופתינו), שימוש במזומן בלבד הוא אינו אפשרי, וחייבים לשמור את הכסף בדרך מסוימת במערכת הבנקאית. ובדיוק כאן נכנס המונח הלבנת הון (Money Laundering). הלבנת הון היא פעולה של הסתרת מקור הכסף שנכנס באופן לא חוקי. איך היא מתבצעת?
שלב הרישום הוא כאשר לוקחים את הכסף שנעשה בצורה לא חוקית, והופכים אותו לנכס ממשי שנראה חוקי למדי. זה יכול להיות למשל קזינו, בר, מסעדה, בית מלון או חברת השקעות בעסקים. לרוב זה החלק הקשה: צריכים לקחת את הכסף, שנעשה בצורה לא חוקית, להפקיד אותו בבנק וכך לקנות עסק מסוים שהוא חוקי.
הרעיון הוא להתחיל להשתמש בכסף שנצבר ולאט לאט להגדיל את העסק, במטרה להסתיר את המקור שממנו הוא הגיע. זה יכול להתבצע בעזרת מעבר בין חשבונות שונים או ברכישה של מוצרים נוספים, כמו למשל מכוניות יוקרה, יצירות אומנות ונדל"ן. קזינו למשל הוא דרך מוכרת להלבנת הון: שם הכסף מחליף המון ידיים וכבר נהיה קשה לעקוב מאיפה הוא הגיע.
בשלב הזה הכסף שנעשה באופן לא חוקי משתלב עם הכסף שנעשה באופן חוקי דרך העסק הלגיטימי, מה שמאפשר בעצם להכניס למערכת הבנקאית כסף שעל הנייר עושה רושם של לגיטימי לגמרי אשר נעשה בצורה חוקית. יעשו זאת בעזרת יצירת קבלות וחשבוניות מזויפות, שלכאורה שייכות לעסק הלגיטימי אך בפועל אין קשר אליו. את הכסף שנכנס ישקיעו פעמים נוספות במטרה ליצור עוד שכבות הגנה.
אחת מסיבות בגללן הלבנת כספים נקראת באנגלית Money Laundering, מהמילה מכבסה, היא שאחד מהעסקים שאל קאפונה השתמש בהם כדי להסתיר את הכסף הלא חוקי הוא במכבסות אשר היו בהן מכונות כביסה בהן משלמים במזומן. סיבה נוספת היא המונחים כסף "נקי" וכסף מלוכלכך". כשמבצעים פעולה של הלבנת כספים בעצם בעצם הופכים את הכסף המלוכלך לנקי.
בגלל התחכום שעומד מאחורי הלבנת ההון, ההרשעה היחידה שאל קאפנה הורשע בה היא העלמת מס. בעזרת כל שכבות ההגנה אותן ביצע לפי השלב השני, והשילוב בין נכסים חוקיים לבלתי חוקיים, לא הצליחו למצוא את הכסף שנעשה בצורה לא חוקית.
היום הלבנת הון היא עדיין בעיה שקיימת בעולם ואף נעשית יותר ויותר מורכבת עם השימוש בטכנולוגיות מתקדמות. למשל, "מלביני כספים" עושים שימוש במטבעות קריפטו שכלל לא נמצאים במערכת הבנקאית וכך ניתן לנהל סכומים גדולים של כספים מבלי שימוש ישיר במזומן. ההערכה היא שכיום יש כספים מולבנים בשווי של כמה מאות מילארדים של דולרים. הלבנת כספים יכולה להיעשות על ידי אנשים פרטיים, אך המצב נהיה בעייתי יותר כאשר גופים גדולים ואפילו ממשלתיים משתמשים בשיטה זו.
למשל, כשמדברים על טרור. ארגוני טרור זקוקים להמון כסף לממש את הפעילות שלהם. חשבתם פעם כיצד הכסף עובר מיד ליד, כשמדובר בטרור? אם בנקים ישימו לב שעובר דרכם כסף שמיועד לפעולות טרור הם לא ירצו לקחת חלק בפעילות שאינה מוסרית ואינה חוקית. במדינת ישראל הלבנת הון וטרור הם שני מונחים שממש הולכים יד ביד (וגם בחו"ל), ובמשרד המשפטים מתפקדת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. אז גם כשמדובר בטרור, נעשה שימוש בהלבנת כספים על מנת להסתיר את מקור הכסף.
טכנולוגית הבלוק צ'יין, שבעתיד בנק ישראל עשוי לאמץ אותה ולייצר את השקל הדיגיטלי, עשויה להיות זו שתפחית דרמטית את הלבנת הכספים. השאיפה של השקל הדיגיטלי בסופו של דבר היא להחליף את המזומן. היתרון שלו על פני המזומן, מלבד העובדה שהוא לא מנייר שניתן לאבד, הוא שתמיד ניתן לעקוב אחר מקור הכסף. כשבנק ישראל מדפיס מזומנים, הוא לא יודע מה קורה איתם לאחר שהם הודפסו. בכסף דיגיטלי, כל שקל הופך לשורת קוד שמקבלת מספר סידורי שיש אך ורק לה, וכך ניתן לעקוב אחר כל הידיים אותן אותו שקל עבר - גם בטווחים של מאות שנים.
לסיום, אנחנו מקווים שמצד אחד שנהנתם והשכלתם, אך מצד שני לא תשתמשו בידע שרכשתם מהקריאה. אם אתם מעוניינים להסתכל על מדריכים אחרים שרשמנו (וקצת יותר רציניים), אתם מוזמנים לקרוא את הבלוג איך בונים טבלת אקסל לניהול תקציב אישי.
Image by dgim-studio + Image by macrovector on Freepik, by Mohamed Hassan from Pixabay
