שקל דיגיטלי – כל מה שצריך לדעת על הכסף של העתיד

בעידן שבו הטכנולוגיה מתפתחת במהירות, גם הכסף שלנו עובר מהפכה. יותר ויותר מדינות בוחנות את הרעיון של מטבע דיגיטלי רשמי – כולל ישראל, שמקדמת את פרויקט "השקל הדיגיטלי". אבל מה זה בעצם אומר "מטבע דיגיטלי"? איך הוא שונה מכסף שמועבר בכרטיסי אשראי או אפילו מביטקוין? ולמה זה אמור לעניין אותנו כאזרחים מן השורה?

במאמר זה נסביר מהו מטבע דיגיטלי, איך הוא עובד, מהם היתרונות והאתגרים שהוא מביא עמו, ואיך הוא עשוי להשפיע על הכלכלה ועל חיי היומיום בישראל.

מה זה מטבע דיגיטלי?

מטבע דיגיטלי הוא כסף שקיים אך ורק בעולם הדיגיטלי (ללא שטרות ומטבעות פיזיים). הוא מאפשר לבצע תשלומים והעברות כספיות ישירות בין אנשים ועסקים, בלי מתווכים כמו בנקים או חברות אשראי.

כיום יש שני סוגים עיקריים של מטבעות דיגיטליים:

1. מטבעות מבוזרים (למשל ביטקוין ואת'ריום) – אלה פועלים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, אינם נשלטים על ידי מדינה או בנק מרכזי, והערך שלהם נקבע לפי מסחר בשוק הפתוח.
2. מטבעות דיגיטליים ריבוניים – אלה מונפקים על ידי בנקים מרכזיים של מדינות (למשל דולר דיגיטלי, או השקל הדיגיטלי שישראל שוקלת להשיק).

"אם רוב הכסף שלנו כבר בבנק ובאפליקציה בנייד, מה ההבדל ממטבע דיגיטלי?"

• כשאנחנו משתמשים בחשבון בנק או בכרטיס אשראי, אנחנו עדיין תלויים בתשתיות של הבנקים וחברות האשראי. הם גובים עמלות, ויכולים להגביל העברות.
• מטבע דיגיטלי רשמי מאפשר תשלומים ישירים (Peer-to-Peer), מה שמפחית את התלות במתווכים ואמור לייעל ולהוזיל את העסקאות.

מה זה השקל הדיגיטלי הישראלי?

השקל הדיגיטלי הוא פרויקט מחקר ופיתוח של בנק ישראל, שמטרתו ליצור גרסה דיגיטלית של השקל. ברגע (או אם) שהוא יושק, כל אזרח יוכל להחזיק "שקלים דיגיטליים" בארנק דיגיטלי משלו, ולשלם באמצעותם ישירות לאנשים או לעסקים – בלי לעבור דרך בנקים מסחריים או חברות אשראי.

איך זה אמור לעבוד בפועל?

1. הורדת אפליקציה או שימוש בארנק דיגיטלי: כל אזרח יוכל להוריד אפליקציה רשמית או להשתמש בארנק דיגיטלי מאושר.
2. המרת כסף רגיל לשקל דיגיטלי: אפשר יהיה להמיר את הכסף שנמצא בחשבון הבנק ל"שקלים דיגיטליים" – ככל הנראה דרך הבנק, או אולי ישירות מבנק ישראל.
3. תשלום פשוט ומהיר: התשלומים יתבצעו בסריקת קוד QR, או בדרך דומה, ללא צורך בכרטיס אשראי או בהקשת פרטי חשבון בכל עסקה.
4. שימוש גם בלי אינטרנט: ייתכן שתתאפשר העברה של שקלים דיגיטליים גם במצב לא מקוון, בדומה לאופן שבו מזומן עובד היום.

במה השקל הדיגיטלי שונה מכרטיסי אשראי?

אנחנו רגילים לשלם בכרטיס, אז למה צריך עוד אפשרות דיגיטלית? הנה כמה הבדלים חשובים:

למה זה חשוב?

1. עסקאות מהירות יותר – במקום לחכות לאישור בנקאי או לחיוב-זיכוי, השקל הדיגיטלי יאפשר העברה "במכה" אחת.
2. פחות עלויות – אם העמלות יהיו נמוכות (או אפסיות), זו עשויה להיות חלופה טובה וזולה לעסקים קטנים, וגם לצרכנים.
3. פחות מזומן = פחות פשע? – כסף מזומן מסייע לפעולות לא חוקיות (שוק שחור, הלבנת הון), בעוד מטבע דיגיטלי רשמי יכול להיות "שקוף" יותר לרשויות.
4. שליטה פיננסית אישית – המטבע הדיגיטלי עשוי לאפשר לכל אחד להחזיק כסף באופן דיגיטלי ישירות אצלו, בלי צורך בחשבון בנק מסורתי, ובכך להעניק יותר שליטה על הכסף האישי.

‍

מהם האתגרים?

1. חשש לפגיעה בבנקים
   
   • אם לאזרחים תהיה אפשרות להחזיק את כל הכסף שלהם במטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, הם עשויים לצמצם את פעילותם בבנקים המסחריים.
   • הדבר עלול להשפיע על רווחיות הבנקים ועל היכולת שלהם להעניק הלוואות.
2. סיכוני סייבר
   
   • מטבע דיגיטלי הוא יעד מפתה להאקרים ופורצים. יש צורך בפתרונות אבטחה חזקים במיוחד.
   • הציבור יצטרך לסמוך על הטכנולוגיה ולהאמין שהיא בטוחה.
3. שאלות פרטיות
   
   • עד כמה המדינה תוכל לעקוב אחרי הפעולות שאנחנו עושים עם השקל הדיגיטלי?
   • בחלק מהמודלים, ייתכן שהאנונימיות תהיה כמו מזומן, אך במודלים אחרים ייתכן פיקוח.
4. האם הציבור מוכן לאמץ את זה?
   
   • מעבר למטבע חדש דורש הבנה ושינוי הרגלים. אנשים רבים רגילים לכרטיסי אשראי או מזומן.
   • יהיה צורך בהסברה מקיפה ובטכנולוגיה קלה לתפעול.

מה קורה בעולם, ומה אפשר ללמוד ממדינות אחרות?
מדינות רבות ברחבי העולם כבר בוחנות או מיישמות מטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי (CBDC - Central Bank Digital Currency). חלקן נמצאות בשלבי ניסוי מתקדמים, ואחרות כבר משיקות מערכות תשלומים דיגיטליות ברמה לאומית. הניסיון שלהן יכול ללמד אותנו מה האתגרים הצפויים, אילו יתרונות אפשר להשיג, ואילו טעויות כדאי להימנע מהן.

• סין: כבר השיקה את היואן הדיגיטלי (e-CNY) ומקדמת אותו דרך פלטפורמות תשלומים פופולריות כמו WeChat ו-Alipay.
• האיחוד האירופי: בוחן את ה"אירו הדיגיטלי", עם דגש על פרטיות ונגישות לציבור הרחב.
• ארצות הברית: בודקת את הנושא, אבל יש חששות לגבי השפעות אפשריות על המערכת הבנקאית והפרטיות.
• שוודיה: בוחנת את ה"איי-קרונה" (e-Krona) הדיגיטלית, במיוחד לאור העובדה שבשוודיה כמעט ולא משתמשים יותר במזומן.
• הודו וברזיל: לא הנפיקו מטבע דיגיטלי רשמי, אבל משתמשות במערכות תשלומים דיגיטליות (UPI, Pix) שהצליחו לעודד את הציבור לעבור במהירות לתשלומים ללא מזומן.

‍

האם זה העתיד של הכסף?

המטבעות הדיגיטליים – הן המבוזרים (כמו ביטקוין) והן הריבוניים (כמו השקל הדיגיטלי) – מייצגים את השלב הבא באבולוציית הכסף. השקל הדיגיטלי עשוי לשנות את הדרך שבה אנו מבצעים תשלומים, חוסכים ומשקיעים. עם זאת, כדי להצליח, בנק ישראל ייאלץ להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים, ולדאוג שבסופו של דבר הציבור יבין את הרעיון וירצה לאמץ אותו.

מה דעתכם? האם הייתם מוכנים לעבור למטבע דיגיטלי ישראלי? האם אתם רואים בזה שיפור על פני כרטיסי האשראי והמזומן?
שתפו אותנו 🙂

‍

‍

‍