מדובר במונח ששינה את ההסתכלות של מלומדים ואנשי אקדמיה רבים בעולם: כלכלה התנהגותית טוענת כי אנחנו, בני האדם, מקבלים החלטות ממקום שאינו רציונלי, והתייחסה לכל החלטה שאנחנו עושים בחיים כהחלטה כלכלית. מה הכוונה? אני אסביר: העולם כולו מורכב ממשאבים מוגבלים > הכסף, הזמן והקשב שלנו, והקצאתם היא מהות הכלכלה. הסביבה שלנו עמוסה בגירויים המתחרים על אותם שלושה משאבים ולכן קשה לנו לקבל החלטות נכונות. כסף הוא תחום כזה, יש לנו הרבה אפשרויות איך להוציא את הכסף שלנו ויש לנו הרבה מאוד פיתויים וגירויים. לכן, אנחנו מבצעים לא מעט טעויות ומתנהלים באופן שאינו נכון בהכרח, למשל מוציאים הרבה וחוסכים מעט 🤦🏻♂️
תהליך קבלת ההחלטות שלנו מוטה מהטיות קוגניטיביות אשר נועדו לקצר לנו תהליכים מחשבתיים ולחסוך במשאבים, כך שלפעמים אנחנו מקבלים החלטות על בסיס אינטואיטיבי יותר, כדי לעשות "קיצורי דרך". למעשה, המגבלות האנושיות שלנו גורמות לנו לבצע טעויות הפוגעות במצב הכלכלי שלנו וגורמות לנו לקחת החלטות כלכליות לא נכונות. מכאן, צמח התחום של כלכלה התנהגותית, המהווה שילוב בין רעיונות מעולם הכלכלה ומעולם הפסיכולוגיה, על מנת שנוכל להבין יותר את הטעויות שאנשים עושים עם הכסף שלהם.
כבני אדם המשאבים שלנו מוגבלים, ולכן במצבים רבים יש לנו קושי להתמודד עם קבלת החלטות מורכבות. במצבים אלו, באופן לא מודע, אנחנו נהיה מושפעים הרבה פעמים מהיוריסטיקות (ובשפה פשוטה- מקיצורי הדרך) וההטיות אשר גורמות לנו לקבל החלטות שגויות בנוגע לעולם הפיננסי, ואלו הן:
1️⃣ הטיית ההווה – אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לחסוך ואנחנו מתכוונים לעשות את זה במהלך השנה, אבל היום נלך לבזבז. אנחנו חושבים ומושפעים יותר מה"כאן ועכשיו", מהתועלת המיידית שנפיק מבזבוז הכסף, יותר מאשר התועלת העתידית שתהיה לנו מפעולת החיסכון. לכן, אנחנו נוטים לבזבז יותר בהווה מאשר לחסוך לעתיד. אנחנו חושבים על חיסכון ויודעים שהוא נכון יותר עבורנו כדי להשיג את מה שאנחנו מאחלים לעצמנו בטווח הארוך, אבל מבזבזים כסף לטובת מטרות מיידיות.
ניקח דוגמה ממשית מחיי היומיום: בתשלום בכרטיס אשראי, אנחנו לא רואים את הורדת התשלום באופן מיידי, ולכן סכומים גבוהים בקניה פחות מרתיעים אותנו > התועלת מגיעה באופן מיידי ותחושת ההפסד מגיעה בדיעבד! בשורה התחתונה: אנחנו נוטים "לחיות את הרגע".
2️⃣ שנאת הפסד – אנחנו שונאים להפסיד כסף, אפילו יותר ממה שאנחנו נהנים להרוויח אותו. יש א-סימטריה בתגובה הרגשית שלנו לרווח והפסד (גם אם מדובר באותו הסכום בדיוק). אדם שיפסיד 100 דולר יחוש חוסר שביעות רצון בעוצמה חזקה יותר מאשר עוצמת שביעות הרצון שיחוש אדם שיזכה ברווח לא צפוי של 100 דולר. אם נקביל את זה לדברים בחיינו, אנשים נוטים לקטלג במוחם חיסכון לפנסיה או כל חיסכון אחר למען עתידם כמעין "הפסד", לאור זאת שהם צריכים לצמצם בהוצאות בטווח המיידי לטובת חיסכון עתידי. כלומר, כסף שהרווחנו "נעלם" למטרה שאנחנו לא מקבלים ממנה תמורה הנראית לעין באופן מיידי.
3️⃣ הטיית המסגור – יש לנו קושי לראות את התמונה הכוללת. פעמים רבות, אנחנו מוטים מאיך שהדברים מוצגים לנו (באופן חיובי או שלילי). מוסדות פיננסים כמובן מודעים להטיות אלה וכאשר הם מציעים לנו הצעות כמו הלוואות, מענקים, הצעות למשכנתא וקרנות השתלמות, הם ממסגרים אותן באופן חיובי כך שהן נשמעות לנו מאוד מפתות ונכונות, אולם בפועל הן לא תמיד יהיו ההחלטה הנכונה עבורנו. הטיית המסגור גורמת לנו למסגר דברים באופן חיובי או שלילי לפי מטרות מסוימות, כך שאנחנו מתקשים לראות את ההשפעה הכוללת העשויה להתרחש מעבר לפעולה עצמה.
את המסגור אפשר לקחת למקומות חיוביים: אם העו"ש שלנו יכנס למינוס קטן ויהיה לנו חשבון חיסכון לטובת קניית רכב, רובנו לא ניגע בחיסכון, היות והוא משמש למטרה אחרת. כלומר, עצם מסגור הכסף לטובת מטרות מסוימות יוצר אצלנו הפרדה. כאשר אנחנו מנהלים תקציב ומקציבים בו כסף לכל תחום, אנחנו מבצעים מעין מסגור של הסכום המוקצה לכל סוג של הוצאה, דבר היכול לסייע לנו לחסוך 💰
4️⃣ עודף ביטחון בעצמנו – יש לנו נטייה להעריך את הידע הפיננסי שלנו יותר ממה שהוא בפועל, כלומר אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו מתוחכמים יותר בתחום הפיננסי ממה שאנחנו באמת. למשל, לסוחרים עצמאיים יש נטייה לחשוב שהם מבינים משהו שאחרים לא מבינים וכך הם "ינצחו" את השוק, אך בפועל מפסידים כסף.
5️⃣ ברירת מחדל – אנשים נוטים לא לנקוט בפעולות אשר לא מחייבים אותם לנקוט בהן. למשל, ברירת המחדל בישראל היא לבצע חיסכון לפנסיה ואכן רבים חוסכים לפנסיה. אם לא נחייב לחסוך לפנסיה, נקבל הרבה יותר אנשים שמגיעים לגיל פרישה ללא שום בטחונות כספיים, מה שיגרום להם לעבוד לאחר גיל הפרישה (או במקרה קיצון לפנות לפשע או לרחוב). כלומר, קל לנו יותר לפעול מתוך חובה, לעומת פעולה מתוך יוזמה אישית שאיננו מחויבים לה.
6️⃣ אופטימיות יתר – יש לנו נטייה אנושית לחשוב ש"הכל יהיה בסדר" שהדברים יסתדרו וכמובן "לי זה לא יקרה". משקיעים רבים חושבים, כי הם יכולים להכות את השוק ולהצליח להרוויח כספים רבים במכה, כאשר בפועל הם אופטימיים מידי ומפסידים כספים רבים. אנחנו צריכים להיות ביקורתיים כלפי עצמנו ולהיות לעיתים מהוססים יותר בנוגע להחלטות משמעותיות.
.jpg)
פרופסור דן אריאלי, אמר בכנס התנהלות פיננסית נכונה בעידן הדיגיטלי של "כלכליסט" ובנק הפועלים: "כל הניסיונות לחנך אנשים לידע פיננסי לא עובדים. אנשים נוטים לא לזכור את כל מה שהם לומדים על התנהלות פיננסית. לצרכנים יש הרבה פיתויים מסביב במהלך היום. בין אם זה חנות ירקות, בית קפה או חנות בגדים - הפרסום ושיטות השיווק אינן מאפשרות לצרכן לקבל את ההחלטות הנכונות ובעצם לקנות את הדברים שהוא צריך באופן מושכל".
לכלכלה התנהגותית יש השפעה על ההחלטות שלנו כצרכנים, ולכן גופים שיווקיים משתמשים בידע שלהם על מנת שנקנה יותר. זה מתבטא מאיך החנויות מאורגנות, מהפרסום, השיווק איך מתקשרים את המותג אלינו. הבנה וחקירת התחום של כלכלה התנהגותית מאפשרת לנו להגדיל את הפוטנציאל האישי בחינוך לחשיבה כלכלית נכונה. השקעה בחינוך פיננסי יכולה לתרום לתעדוף נכון יותר ובכך לקבלת החלטות כלכליות מושכלות יותר. עצם המודעות להרגלים רעים והסיבות להן, כמו הנטייה שלנו לתת ליצרים רגעיים שלנו להשתלט על חשיבה שקולה ומבוססת, יכולה לסייע לנו לקבל החלטות נבונות יותר.
Photos by ANTONI SHKRABA production, Elif Kaya, Liza Summer and Karolina Grabowska
